עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ד׳

« עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ג׳:ו׳ עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ה׳:א׳ »

1 בַּמֶּה טוֹמְנִין וּבַמָּה אֵין טוֹמְנִין. אֵין טוֹמְנִין לֹא בְגֶפֶת וְלֹא בְזֶבֶל, לֹא בְמֶלַח וְלֹא בְסִיד וְלֹא בְחֹל, בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים. לֹא בְתֶבֶן וְלֹא בְזָגִים וְלֹא בְמוֹכִים וְלֹא בַעֲשָׂבִים בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִים, אֲבָל טוֹמְנִין בָּהֶן כְּשֶׁהֵן יְבֵשִׁין. טוֹמְנִין בִּכְסוּת וּבְפֵרוֹת, בְּכַנְפֵי יוֹנָה וּבִנְסֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁים וּבִנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן דַּקָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בְּדַקָּה וּמַתִּיר בְּגַסָּה:

2 טוֹמְנִין בִּשְׁלָחִין, וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן, בְּגִזֵּי צֶמֶר, וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, נוֹטֵל אֶת הַכִּסּוּי וְהֵן נוֹפְלוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, קֻפָּה, מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹטֵל, שֶׁמָּא יִטֹּל וְאֵינוֹ יָכֹל לְהַחֲזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, נוֹטֵל וּמַחֲזִיר. לֹא כִסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם, לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחְשָׁךְ. כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה, מֻתָּר לְכַסּוֹתוֹ. מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר, אוֹ תַחַת הַכָּסֶת:

פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ד׳

1 א בַּגְּמָרָא דַף ל"ד: גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַטְמִין בְּרֶמֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּחֶלֶת. וְיַטְמִין, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֶחְתֶּה בַּגֶּחָלִים, גְּמָרָא. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם וְאוּלַי תַּקְשֶׁה בְּעִקָּר שֶׁהוּא אֶצְלֵנוּ אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה לִגְזֵרָה, וְהוּא שֶׁיִּגְזְרוּ בֵּית דִּין דָּבָר בְּשָׁעָה מִן הַשָּׁעוֹת וְאַחַר כָּךְ יָשׁוּבוּ וְיִגְזְרוּ גְּזֵרָה לְאוֹתָהּ גְּזֵרָה, זֶה הַדָּבָר אֵינָם עוֹשִׂין. אֲבָל אִם יִהְיוּ שְׁתֵּי הַגְּזֵרוֹת בְּשָׁעָה אַחַת הָרְשׁוּת בְּיָדָם, וְהוּא עִנְיָן אָמְרָם כֻּלָּה חַדָּא גְזֵרָה הִיא. רְצוֹנוֹ לוֹמָר כִּי מִי שֶׁגָּזַר זֹאת הַגְּזֵרָה רָאָה שֶׁלֹּא תִתְקַיֵּם זֹאת הַגְּזֵרָה אֶלָּא בִּגְזֵרָה אַחֶרֶת תְּחַזֵּק אוֹתָהּ וְתִסְמֹךְ אוֹתָהּ, וּלְפִיכָךְ גָּזַר שְׁתֵּי הַגְּזֵרוֹת בְּפַעַם אַחַת, וְהוּא עִנְיַן אָמְרָם כֻּלָּהּ חֲדָא גְּזֵרָה הוּא:

2 ב בְּעוֹדָן בְּצַמְרָן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה י'‏ פֶּרֶק ה'‏ דְּמַכְשִׁירִין:

3 ג וְרַשִׁ"י מְפָרֵשׁ בְּעוֹר בְּהֵמָה גַּסָּה. וְרַבֵּנוּ תַּם מְפָרֵשׁ בִּיבֵשִׁין:

4 ד וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י בֵּיצָה דַּף י, כֵּן הָיְתָה יְשִׁיבָתָם, שׁוֹטְחִין בְּגָדִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְנִסְמָכִין וְיוֹשְׁבִין עַל בִּרְכֵּיהֶם כְּפוּפִין. כִּדְאָמַר בִּפְסָחִים דַּף קח הַוֵּי זַגִּינַן אַבִּרְכֵּי דַּהֲדָדֵי נִשְׁעָנִין כָּל אֶחָד עַל בִּרְכֵּי חֲבֵרוֹ:

5 ה נוֹטֵל כוּ'. וְכָתַב הָרַ"ן, וְתַנָּא קַמָּא לֹא מַיְרֵי אַחַר שֶׁנָּטַל הַכִּסּוּי מַה יַּעֲשֶׂה, אִם יִקַּח הַתַּבְשִׁיל מִשָּׁם אוֹ יְסַלֵּק הַקְּדֵרָה מִן הַקֻּפָּה, וּמִשּׁוּם הָכִי פְּלִיגֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבָּנָן, דִּלְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַטֶּה הַקְּדֵרָה וְנוֹטֵל הַתַּבְשִׁיל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ כוּ', וְהוּא פֵּרוּשׁ נָכוֹן מְאֹד. אֶלָּא דְּנוֹטֵל דְּרַבָּנָן לֹא הַוֵּי דּוּמְיָא דְּנוֹטֵל דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וְנִרְאֶה לִי דַּחֲכָמִים מְהַדְּרִין עַל לִשְׁנָא דְּשֶׁמָּא יִטֹּל דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ בְּדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה נַמִּי שֶׁנּוֹטֵל הַקְּדֵרָה, וּנְטִיַּת הַקֻּפָּה הִיא כְּדֵי שֶׁלֹּא יַהֲרֹס הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הַקְּדֵרָה כְּשֶׁיּוֹצִיאָהּ, וְאָז יְגַלֵּה אוֹתָהּ וְכוּ':

6 ו וְאֵינוֹ יָכֹל לְהַחֲזִיר. וְהִלְכָּךְ חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יְטַלְטֵל הַגִּזִּין שֶׁנָּפְלוּ וְיַחְזִיר. וְרַבָּנָן לֹא חָיְשֵׁי שֶׁיַּחְזִיר בְּאִסּוּר:

« עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ג׳:ו׳ עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ה׳:א׳ »