עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ט״ז

1 א וּתְנַן בְּסֵיפָא לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ. וְעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְשִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת תַּרְוַיְהוּ מִתַּקָּנוֹת שְׁלֹמֹה וּבֵית דִּינוֹ הֵם, הִלְכָּךְ הָא דְּנָקַט אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֵרְבוּ, הוּא הַדִּין נַמִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ:

2 ב שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת. לְפִי שֶׁחַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת:

3 ג כְּלוֹמַר שֶׁמִּתּוֹךְ בְּהִילוּתוֹ יִשְׁכַּח שֶׁהוּא שַׁבָּת, וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ שֶׁלֹּא יַצִּיל, וּמֵעַתָּה לֹא יְהֵא בָּהוּל וְלֹא יִשְׁכַּח בְּשַׁבָּת:

4 ד אֲבָל לוֹקְחִים שְׂכָרָם מִתּוֹךְ שֶׁהֵם זוֹכִים בַּכֹּל מֵהֶפְקֵרָא, אֶלָּא שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִזְכּוֹת בַּכֹּל כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב:

5 ה וְטַעֲמַיְהוּ דְּאִי לָבֵישׁ טְפֵי וְנָפֵיק בְּהוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים הֲוֵי מַשְּׂאוֹי וּמִשּׁוּם הָכִי אֲפִלּוּ לֶחָצֵר הַמְעֹרֶבֶת אָסוּר מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּמִטְּרִיד חָיְשִׁינַן דִּלְמָא נָפֵיק בְּהוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. הָרַ"ן:

6 ו שֶׁאֵינָן מְחֻבָּרִין. וְעַיֵּן עוֹד בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהוּא עַל פִּי מִנְהַג מַלְבּוּשֵׁי הַמְּדִינוֹת:

7 ז וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא. וְהָא דְּלֹא שָׁרִינַן הָכִי בְּאָכֳלִין וּמַשְׁקִין, מִשּׁוּם דְּהָתָם כֵּיוָן דִּבְיָדוֹ הוּא מוֹצִיא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם בָּהוּל כוּ'‏ אָתֵי לְכִבּוּיֵי אֲבָל הָכָא כֵּיוָן שֶׁאֵין אַתָּה מַתִּירוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ לְבִישָׁה רָמֵי אַנַּפְשֵׁיהּ וּמִדְּכַּר:

8 ח רוֹצֶה לוֹמַר כֵּיוָן דְּלֹא קָא חֲזֵי אֶלָּא שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, אֲבָל מַלְבּוּשִׁים לְכֻלָּא יוֹמָא חָזוּ בְּשָׁוֶה:

9 ט גְּדִי. לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י הַנִּזְכָּר בְּפֶרֶק ד'‏ מְפָרֵשׁ הַתּוֹסָפוֹת דְּהָכָא מַיְרֵי כְּשֶׁיִּחֲדוֹ לִישִׁיבָה. וּלְרַבֵּנוּ תַּם דְּאֵינוֹ מְחַלֵּק בֵּין גַּסָּה לְדַקָּה לְעֵיל וְהָכָא בִּיבֵשִׁים, וּבְיוֹם טוֹב אַף בְּלַחִין:

10 י מִפְּנֵי כוּ'. מוֹדִיעַ תּוֹעֶלֶת פְּרִישַׂת הָעוֹר. הָרַמְבַּ"ם:

11 יא שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן. וְאַף דְּקַיְמָא לָן קָטָן אוֹכֵל אִסּוּר אֵין בֵּית דִּין מְצֻוִּים לְהַפְרִישׁוֹ, מוֹקֵי לַהּ בַּגְּמָרָא דְּהָכָא בְּקָטָן הָעוֹשֶׂה לְדַעַת אָבִיו, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכִּבּוּי נוֹחַ לְאָבִיו וְעוֹשֶׂה בִּשְׁבִילוֹ. וְדִכְוָתֵיהּ בְּנָכְרִי, וַאֲפִלּוּ הָכִי שָׁרֵי, דְּאַף עַל גַּב דְּיוֹדֵעַ דְּנוֹחַ לְיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הָכִי אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ עָבֵיד וְלַהֲנָאַת עַצְמוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יַפְסִיד:

12 יב תֵּימַהּ דְּאֵין צֹרֶךְ לְכָל זֶה דְּהָא לֹא קַיְמָא לָן כְּרַבִּי יִצְחָק וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּעַצְמוֹ בְּסוֹף פֶּרֶק ג'‏ דְּטַעְמָא דְּאֵין מְבַטְּלִין כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ, וְאִם כֵּן הָכָא לֹא קָשֶׁה וְלֹא מִידֵי:

13 יג לְפִי שֶׁאֵין זֶה מְקוֹם יְשִׁיבַת בְּנֵי אָדָם וְלֹא מִמְאִיס. הָרַמְבַּ"ם. וְתֵימַהּ דְּאִם כֵּן כִּי הָוֵי נַמִּי שֶׁל נַעַר קָטָן לִתְּסַר לְטַלְטְלוֹ וְלֹא לוֹקִים מַתְנִיתִין אֶלָּא בָּאַשְׁפָּה שֶׁבֶּחָצֵר. וּבַגְּמָרָא דְּשֶׁל קָטָן שָׁרֵי דְּרָאוּי לְהַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים. וְיֵשׁ גִּרְסָא אַחֶרֶת לְהַפּוֹסְקִים וְאֵין חִלּוּק בֵּין צוֹאַת קָטָן לְצוֹאַת תַּרְנְגוֹלִים, אֶלָּא לְהָכִי מוֹקְמִינַן בְּצוֹאַת תַּרְנְגוֹלִים, דְּכֵיוָן שֶׁדַּרְכָּם לִהְיוֹת בְּחָצֵר אַחֶרֶת שֶׁאָדָם מַקְצֶה לָהֶם מָקוֹם לֹא שָׁרֵי לְטַלְטְלָם מִשּׁוּם גְּרָף, מִיהוּ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ כּוֹפֶה עָלֶיהָ כְּלִי, אֲבָל שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁדַּרְכָּהּ לִהְיוֹת בֶּחָצֵר שֶׁדָּרִין בָּהּ, כְּגוֹן שֶׁל קְטַנִּים, אֵין צָרִיךְ לִכְפִיַּת כְּלִי אֶלָּא מֻתָּר לְכַבְּדָהּ וּלְהוֹלִיכָהּ לְבֵית הַכִּסֵּא. וּלְגִרְסָא זוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן הָרַ"ב:

14 יד וְכֵן כָּתַב בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם, וּמַשְׁמַע דְּחִיּוּבָא לֵיכָּא. וְטַעְמָא נִרְאֶה, לְפִי שֶׁהַנָּחָשׁ מֵהַדְּבָרִים שֶׁאֵינָן בְּמִינָן נִצּוֹד, דַּאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. אֲבָל תֵּימַהּ דְּפֶרֶק ב'‏ דְּעֵדֻיּוֹת מִשְׁנָה ה'‏ הַצָּד נָחָשׁ לִרְפוּאָה חַיָּב שְׁמַע מִינַּהּ שֶׁהוּא מֵאוֹתָן שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָן צִידָה דְּחַיָּב בְּכוּלְהוּ גַּוְנֵי. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ בַּדְּבָרִים שֶׁבְּמִינָן נִצּוֹד בֵּין לְצֹרֶךְ בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אוֹ לְשַׂחֵק בָּהֶן חַיָּב. וְלָכֵן נִרְאֶה דְּהַאי אִסּוּר דְּנָקְטֵי לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא הוּא הַדִּין דְּחַיָּב. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

15 טו לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ. אוֹרְחָא דְּמִלְתָּא נָקַט, לְפִי שֶׁבִּמְקוֹם הַשְׁקָאַת הַבְּהֵמָה מְצוּיִים שָׁם יִשְׂרְאֵלִים וְנָכְרִים, אֲבָל אֵין הָכִי נַמִּי דַּאֲפִלּוּ מִלֵּא מַיִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַצְמוֹ אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִשְׁתּוֹת, מֵהֶן דְּהָא מִכָּל מָקוֹם אַהֲנוּ לֵיהּ מַעֲשָׂיו שֶׁעַל יְדֵי מְלַאכְתּוֹ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי הוּא יָכֹל לִשְׁתּוֹת מֵהֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה. הָרַ"ן, וְרִ"י בַּתּוֹסָפוֹת:

16 טז כֶּבֶשׁ. מָקוֹם חָלָק שֶׁיּוֹרְדִין בּוֹ, וְאֵין בּוֹ מַעֲלוֹת כְּסֻלָּם. הָרַמְבַּ"ם: