מקור משנה שבת י״ב:ג׳
3 הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, בֵּין מִשְּׁנֵי סַמְמָנִיּוֹת, בְּכָל לָשׁוֹן, חַיָּב. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא חִיְּבוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם רֹשֶׁם, שֶׁכָּךְ הָיוּ כוֹתְבִין עַל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, לֵידַע אֵיזוֹ בֶן זוּגוֹ. אָמַר רַבִּי, מָצִינוּ שֵׁם קָטָן מִשֵּׁם גָּדוֹל, שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן וּשְׁמוּאֵל, נֹחַ מִנָּחוֹר, דָּן מִדָּנִיֵּאל, גָּד מִגַּדִּיאֵל:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת י״ב:ג׳
3 יג דְּאִי מֵרֵישָׁא דִּתְנַן בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת הֲוָה אֲמֵינָא דַּוְקָא שֶׁכּוֹתְבָן בְּיַחַד לְזַוְּגָן, אֲבָל כְּשֶׁכּוֹתֵב שְׁנֵי שֵׁמוֹת לִשְׁנֵי סִימָנִין אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה כְּלָל בְּיַחַד אֶלָּא כָּל אֶחָד הוּא סִימָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֵימָא לֹא לִחַיַּב, קָא מַשְׁמַע לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
4 יד שֵׁם כוּ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּ"ם זוֹ סְתוּמָה וְזֹאת פְּתוּחָה, לֹא נָחוּשׁ בְּכַוָּנָתוֹ אֶלָּא בִּגְמַר מְלָאכָה. וְהָרְאָיָה אִלּוּ נִתְכַּוֵּן לֶאֱרֹג בֶּגֶד מֵעֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁאָרַג שְׁנֵי חוּטִין חַיָּב אַף עַל פִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהַשְׁלִים אֲרִיגַת הַבֶּגֶד, וְכָזֶה תִּדּוֹן בְּכָל הַמְלָאכוֹת. הָרַמְבַּ"ם: