מקור תהילים צ״ה
1 לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַיהֹוָ֑ה נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃
2 נְקַדְּמָ֣ה פָנָ֣יו בְּתוֹדָ֑ה בִּ֝זְמִר֗וֹת נָרִ֥יעַֽ לֽוֹ׃
3 כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְהֹוָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל עַל־כׇּל־אֱלֹהִֽים׃
4 אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָ֑רֶץ וְתוֹעֲפֹ֖ת הָרִ֣ים לֽוֹ׃
5 אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַ֭יָּם וְה֣וּא עָשָׂ֑הוּ וְ֝יַבֶּ֗שֶׁת יָדָ֥יו יָצָֽרוּ׃
6 בֹּ֭אוּ נִשְׁתַּחֲוֶ֣ה וְנִכְרָ֑עָה נִ֝בְרְכָ֗ה לִֽפְנֵי־יְהֹוָ֥ה עֹשֵֽׂנוּ׃
7 כִּ֘י־ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַ֭רְעִיתוֹ וְצֹ֣אן יָד֑וֹ הַ֝יּ֗וֹם אִֽם־בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ׃
8 אַל־תַּקְשׁ֣וּ לְ֭בַבְכֶם כִּמְרִיבָ֑ה כְּי֥וֹם מַ֝סָּ֗ה בַּמִּדְבָּֽר׃
9 אֲשֶׁ֣ר נִ֭סּוּנִי אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם בְּ֝חָנ֗וּנִי גַּם־רָא֥וּ פׇעֳלִֽי׃
10 אַרְבָּ֘עִ֤ים שָׁנָ֨ה אָ֘ק֤וּט בְּד֗וֹר וָאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם וְ֝הֵ֗ם לֹא־יָדְע֥וּ דְרָכָֽי׃
11 אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י אִם־יְ֝בֹא֗וּן אֶל־מְנוּחָתִֽי׃ פ
פירוש אבן עזרא על תהילים צ״ה
1 לכו נרננה - לכו אלי כמו מלת סורו, דברי המשורר לישראל.
2 נקדמה - שנודה לו ותרועתינו תהיה עם זמירות, כי זאת היא התודה והזמירות, כי הוא תקיף.
3 כי גדול ומלך על כל - מלאכי שמים, כי מלאכיו הם והם עושי מלאכותו.
4 אשר - בעבור שהזכיר צבא השמים, אמר: כי ברשותו תחתיות ארץ, גם ההרים הגבוהים על הארץ.
5 ותועפות - כח. ויש אומרים: כמו קרנים.
6 אשר - הזכיר בפסוק הזה הים והיבשה כי הם כמו כדור אחד בראיות גמורות מחכמת התולדה.
7 בואו - בעבור שהזכיר שהוא מלך, על כן אנו חייבין להשתחות לפניו.
8 נברכה - כמו: ויברך על ברכיו.
9 וטעם עושינו - כי עשה הים והיבשה והם כללים ומהם עשה הפרטים.
10 כי, אלהינו - מרחוק, או אלהינו אמונתו.
11 וצאן ידו - כנגד ידיו יצרו.
12 וטעם היום – דבק עם בואו נשתחוה אם בלבבכם לשמוע בקולו השתחוו לו היום, אם בקולו תשמעון וזה הוא קול השם.
13 אל תקשו - השתבשו המפרשים.
14 כיום מסה - והנכון בעיני: על ביאת המרגלים והמריבה היא נתנה ראש.
15 והמסה – כי שם כתוב: וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.
16 אשר - פירש מי הם המנסים.
17 וטעם ראו פעלי – שמתו כולם במדבר, ככתוב אחריו.
18 ארבעים שנה אקוט - כמו ונקוטותם נקטה נפשי בחיי כמו: געלה כי לא מצאנו נבואה למשה בתוך הארבעים.
19 וטעם לא ידעו דרכי – כאשר אמר משה: ולא נתן ה' לכם לב לדעת.
20 אשר מנוחתי - שתהיה להם מנוחה ונחלה, כדרך: ושמחתים בבית תפלתי.