אבן עזרא על תהילים י״ב

1 לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃

2 הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הֹוָה כִּֽי־גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי־פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃

3 שָׁ֤וְא יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת־רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ׃

4 יַכְרֵ֣ת יְ֭הֹוָה כׇּל־שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת׃

5 אֲשֶׁ֤ר אָמְר֨וּ לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ׃

6 מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאֶנְקַ֢ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ׃

7 אִ֥מְר֣וֹת יְהֹוָה֮ אֲמָר֢וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם׃

8 אַתָּֽה־יְהֹוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ מִן־הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם׃

9 סָבִ֗יב רְשָׁעִ֥ים יִתְהַלָּכ֑וּן כְּרֻ֥ם זֻ֝לּ֗וּת לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ פ

פירוש אבן עזרא על תהילים י״ב

1 למנצח, השמינית - נועם או פיוט, או יתר.

2 כי גמר חסיד - גמר פועל עומד. או אם היה יוצא גמר חסיד לעשות חסד, גם פסו נכרתו כמו פס ידא.

3 ואמונים - תאר ואין ככה שומר אמונים, כי הוא שם:

4 חלקות - תואר והמתואר חסר והם אמרות. כמו: וידבר אתם קשות.

5 בלב ולב - כמו שיש לו שתי לבבות והלשון תליץ בעד האחד.

6 יכרת - נבואה כדרך רפאני ה' וארפא או תפלה.

7 מדברת גדולות - כמו מאכלו בריאה.

8 ללשונינו - בעבור לשונינו כמו: פן יאמרו לי.

9 מ"ם משד, כמ"ם מחמס אחיך יעקב.

10 עתה אקום יאמר ה' - דרך נבואה.

11 אשית בישע - כמו: לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.

12 והטעם אשית ישע אשר יפיח לו – ידבר, כמו: יפיח כזבים והוא דבק עם הפסוק הבא אחריו.

13 אמרות - והטעם: כי השם יושיע מיד אלה המגבירים בלשונם ההוגה בתורתו, על כן אתה תשמרם.

14 ומלת בעליל כפול הלמ"ד כדרך סגריר והוא מגזרת ובעל הארץ שהוא אדניה ויהיה כסף צרוף - כסף אדוני הארץ.

15 שבעתים - פעמים רבות.

16 אתה - יתכן להיות מ"ם תשמרם על אמרות השם.

17 ותצרנו - המפיח בהם וזו כמו אלה ופירושו: כי בני דורו רעים, על כן אחריו סביב. והטעם: שהם משוטטים בכל מקום להרע.

18 ופירוש זולות – קלון, כמו: יקר מזולל, כי הייתי זוללה, כל מכבדיה הזילוה, והוא חסר הראוי.

19 כרום - אנשי זולות, כדרך וגבורתך במלחמה, אל תהי מרי, ואני תפלה. ויש אומרים: מן זולל וסובא והראשון נכון.