אבן עזרא על תהילים צ״ב:ה׳-ז׳

« אבן עזרא על תהילים צ״ב:ד׳ אבן עזרא על תהילים צ״ב:ח׳ »

5 כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהֹוָ֣ה בְּפׇעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃

6 מַה־גָּדְל֣וּ מַעֲשֶׂ֣יךָ יְהֹוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃

7 אִֽישׁ־בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת׃

פירוש אבן עזרא על תהילים צ״ב:ה׳-ז׳

5 כי - בעבור היות נשמת המשכיל בששת ימי המעשים מתבודדת בעסקי העולם על כן היא מתבודדת בשבת להבין מעשה השם ונפלאותיו, על כן: כי שמחתני ה' בפעלך. על דרך שנות השמטה שישמעו כל התורה למען ילמדו ויראו. והטעם: כי שמחתני בדעתי כל מעשיך שהם ישרים.

6 מה - ולא יכולתי לחקרם כי גדלו ממני מחשבותיך,

7 מאד עמקו - והנה גדלו כמו גבהו שהם למעלה מעלה, והפך זה עמקו והכל כנגד האדם.

8 איש - ראיתי כי איש בער לא ידע, מעשיך.

9 וכסיל – הטעם כפול:

« אבן עזרא על תהילים צ״ב:ד׳ אבן עזרא על תהילים צ״ב:ח׳ »