הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא ע״א ב

1 אִם אִיתָא דְּלָא שַׁיַּיר, לֵימָא לֵיהּ: ״עֲקוֹר אִילָנָךְ, שְׁקוֹל וְזִיל״.

2 תְּנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה – לֹא הִקְדִּישׁ אֶלָּא חָרוּב הַמּוּרְכָּב, וְסַדַּן הַשִּׁקְמָה. וְתָנֵי עֲלַהּ: ״אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם? הוֹאִיל וְיוֹנְקִין מִשְּׂדֵה הֶקְדֵּשׁ״.

3 וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שַׁיּוֹרֵי שַׁיַּיר, כִּי קָא יָנְקִי – מִדְּנַפְשֵׁיהּ קָא יָנְקִי!

4 רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר – כְּרַבִּי עֲקִיבָא. וְרַב הוּנָא דְּאָמַר – כְּרַבָּנַן.

5 כְּרַבָּנַן?! פְּשִׁיטָא! נָפְקָא מִינַּהּ – דְּאִי נָפְלִי, הָדַר שָׁתֵיל לְהוּ.