מקור בבא בתרא כ״ז
1 בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן. כַּמָּה הָווּ לְהוּ – תְּרֵי אַלְפֵי וַחֲמֵשׁ מְאָה גַּרְמִידֵי; לְכׇל חַד כַּמָּה מָטֵי לֵיהּ – תַּמְנֵי מְאָה וּתְלָתִין וּתְלָתָא וְתִילְתָּא; אַכַּתִּי נְפִישִׁי לֵיהּ דְּעוּלָּא! לָא דָּק.
2 אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן לָא דָּק – לְחוּמְרָא; לְקוּלָּא – לָא דָּק מִי אָמְרִינַן?!
3 מִי סָבְרַתְּ בְּרִיבּוּעָא קָא אָמְרִינַן?! בְּעִיגּוּלָא קָא אָמְרִינַן!
4 מִכְּדֵי כַּמָּה מְרוּבָּע יוֹתֵר עַל הָעִיגּוּל – רְבִיעַ; פָּשׁוּ לְהוּ שְׁבַע מְאָה וְשִׁתִּין וּתְמָנְיָא; אַכַּתִּי פָּשׁ לֵיהּ פַּלְגָא דְאַמְּתָא! הַיְינוּ דְּלָא דָּק – וּלְחוּמְרָא לָא דָּק.
5 תָּא שְׁמַע: הַקּוֹנֶה אִילָן וְקַרְקָעוֹ – מֵבִיא וְקוֹרֵא. מַאי, לָאו כׇּל שֶׁהוּא? לֹא; שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.
6 תָּא שְׁמַע: קָנָה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. הָא שְׁלֹשָׁה – מֵבִיא וְקוֹרֵא; מַאי, לָאו כׇּל שֶׁהוּא? לָא; הָכָא נָמֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.
7 תָּא שְׁמַע, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא – חַיָּיב בַּפֵּאָה וּבַבִּכּוּרִים, וְכוֹתְבִין עָלָיו פְּרוֹזְבּוּל,
8 וְנִקְנִין עִמָּהּ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּחִיטֵּי.
9 דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: כׇּל שֶׁהוּא. שְׁמַע מִינַּהּ.
10 תָּא שְׁמַע: אִילָן – מִקְצָתוֹ בָּאָרֶץ וּמִקְצָתוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ – טֶבֶל וְחוּלִּין מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה, דִּבְרֵי רַבִּי.
11 רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגָּדֵל בְּחִיּוּב – חַיָּיב, הַגָּדֵל בִּפְטוּר – פָּטוּר.
12 עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי, אֶלָּא דְּמָר סָבַר: יֵשׁ בְּרֵירָה, וּמַר סָבַר: אֵין בְּרֵירָה;
13 אֲבָל גָּדֵל בִּפְטוּר – דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר!
14 הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּמַפְסִיק צוּנְמָא. אִי הָכִי, מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי? דְּהָדְרִי עׇרְבִי.
15 וּבְמַאי קָא מִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: אַוֵּירָא מְבַלְבֵּל, וּמָר סָבַר: הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי.
16 וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה – וְתוּ לָא? וְהָא תְּנַן: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה! אָמַר אַבָּיֵי: מֵיזָל – טוּבָא אָזְלִי, אַכְחוֹשֵׁי לָא מַכְחֲשִׁי אֶלָּא עַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, טְפֵי לָא מַכְחֲשִׁי.
17 כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר, בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: אִילָן הַסָּמוּךְ לַמֶּיצֶר בְּתוֹךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: גַּזְלָן הוּא, וְאֵין מְבִיאִין מִמֶּנּוּ בִּכּוּרִים.
18 כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶחָד אִילָן הַסָּמוּךְ לַמֶּיצֶר, וְאֶחָד אִילָן הַנּוֹטֶה – מֵבִיא וְקוֹרֵא; שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.
19 מַתְנִי׳ אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ – קוֹצֵץ מְלֹא הַמַּרְדֵּעַ, עַל גַּבֵּי הַמַּחֲרֵישָׁה. וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה – כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. בֵּית הַשְּׁלָחִין – כׇּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: כׇּל אִילַן סְרָק כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת.
20 גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: אַבָּא שָׁאוּל – אַרֵישָׁא קָאֵי, אוֹ אַסֵּיפָא קָאֵי?
21 תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: בֵּית הַשְּׁלָחִין – אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: כׇּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת, מִפְּנֵי שֶׁהַצֵּל רַע לְבֵית הַשְּׁלָחִין. שְׁמַע מִינַּהּ: אַרֵישָׁא קָאֵי! שְׁמַע מִינַּהּ.
22 אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: ״כׇּל אִילַן סְרָק״. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אַרֵישָׁא קָאֵי – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי כׇּל אִילָן; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אַסֵּיפָא קָאֵי, אִילַן סְרָק מִיבְּעֵי לֵיהּ?! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אַרֵישָׁא קָאֵי? שְׁמַע מִינַּהּ.
23 מַתְנִי׳ אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, קוֹצֵץ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא גָּמָל עוֹבֵר – וְרוֹכְבוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גָּמָל טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת, מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה.
24 גְּמָ׳ מַאן תְּנָא דְּבִנְזָקִין – בָּתַר אוּמְדָּנָא דְּהַשְׁתָּא אָזְלִינַן?
25 אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּמַחֲלוֹקֶת שְׁנוּיָה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא – דִּתְנַן: אֵין עוֹשִׂין חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים – בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, בִּכְדֵי שֶׁתְּהֵא עֲגָלָה מְהַלֶּכֶת – וּטְעוּנַהּ אֲבָנִים.
26 רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, הָתָם – זִימְנִין דְּמַפְחִית וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ, אֲבָל הָכָא – קַמָּא קַמָּא קָא קְיִיץ לֵיהּ.
27 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גָּמָל טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שִׁיעוּרָא דְרַבִּי יְהוּדָה נְפִישׁ, אוֹ דִּלְמָא שִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן נְפִישׁ?
28 פְּשִׁיטָא דְּשִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן נְפִישׁ! דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שִׁיעוּרָא דְרַבִּי יְהוּדָה נְפִישׁ, רַבָּנַן – בְּשִׁיעוּרָא דְרַבִּי יְהוּדָה הֵיכִי עָבְדִי? וְאֶלָּא מַאי, שִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן נְפִישׁ? רַבִּי יְהוּדָה – בְּשִׁיעוּרָא דְּרַבָּנַן מַאי עָבֵיד? אֶפְשָׁר דִּגְחִין וְחָלֵיף תּוּתֵיהּ.
29 רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת, מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. תָּנָא: מִפְּנֵי אֹהֶל הַטּוּמְאָה. פְּשִׁיטָא, ״מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה״ תְּנַן!
30 אִי מִמַּתְנִיתִין, הֲוָה אָמֵינָא: דִּלְמָא מַיְיתֵי עוֹרֵב טוּמְאָה וְשָׁדֵי הָתָם, וְסַגְיָא בְּדַחְלוּלִי בְּעָלְמָא; קָא מַשְׁמַע לַן:
31 הַדְרָן עֲלָךְ לָא יַחְפּוֹר
פירוש הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא כ״ז
1 נ"ב מה שכתוב לפנינו ואחת שהכניסה לו שום משלה אינו מדויק דלפ"ז איך כתב בתר הכי אילימא למעוטי שאר נכסים דהיינו צאן ברזל הא לפי גי' זו ואחת שהכניסה לו שום משלה היינו נמי צאן ברזל אלא כצ"ל ואחת שהכניס לה שום משלו כפי' הנ"י אליבא דהרי"ף וזה לא הוי צאן ברזל:
2 נ"ב אבל בנכסי מלוג אינה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי:
3 נ"ב כתובתה:
4 נ"ב ועשאו אפותיקי:
5 נ"ב שדה:
6 נ"ב שקבלה הבעל עליו בדמים:
7 נ"ב יחד:
8 וכ"ש אי זבנה לבעלה כצ"ל:
9 נ"ב לטעון אח"כ לקחתיו:
10 נ"ב פי' שכתב לה בכתובתה וייחד לה בכתובתה:
11 נ"ב פי' ומכר האפותיקי:
12 נ"ב פי' בשמת הוא:
13 נ"ב פי' ואפ"ה מכרה אמרי' ודאי ברצון מכרה:
14 מת יחזיר לאביו תא"מ ונ"ב בגמ' אינו:
15 נ"ב והבעל אוכל פירות משמע שקנתה גוף הקרקע:
16 נ"ב שהם דרים שם:
17 כוחות ושטרי מכר ושטרות של הלואות שנכתבו והד"א כצ"ל:
18 נ"ב פי' של מתנה:
19 נ"ב דהול"ל יודיעו לבעלה. תוס':
20 נ"ב כמו:
21 נ"ב ולא קשה מידי דודאי אנו חוששין לדבריהם שמא אמת דשל פלוני הם ולכך יעכב אצלו ולא יחזיר לשום אחד עד שיביא ההוא ראיה ולא דמי למתו ולא פרשו שאנו חוזרין לבעלן מסתמא שלהן הוא. ואם נאמר שאיכא דאמרי יעשה פי' לפירושן היה לנ"י ג"כ כמו שגרס הרי"ף פשיטא דלא קשה ולא מידי: