מפרשים:
1 מן דאע"ג עד תניא כוותיה כ"ז מוקף:
2 נ"ב דיש כאן הוכחה שהן שלו דיוצאין על שמו. עי' בתוס':
3 נ"ב ואע"ג דלא טען הכי אלא אומר מבית אבי אימא מ"מ נאמן במגו דאי בעי אומר מעיסתי קמצתי. תוס':
4 נ"ב בתוספתא דמס' קדושין שסידר לוי:
5 נ"ב דברי הרי"ף ועי' בגמ' פ' המוכר פירות דף ק':
6 אבוהון כצ"ל:
7 טוענין להן מידי דלא מצי לטעון אבוהון כצ"ל:
8 מספרים של סורקי בגדים שגוזזין בו כצ"ל.
9 נ"ב ל"ג מתקיף לה ר"פ כלום טענינן להו ליתמי מידי דלא מצי טען להו אבוהון והא רבא אפיק זוגא דסרבלא כו' קשיא:
10 נ"ב דודאי חקרו ועמדו על אמיתת השטר וכל הכתוב בו הוא אמת והשטר הרי הוא כתוב בשמו של זה. רשב"ם:
11 תי' אחר צ"ל מוקף:
12 נ"ב דאמרי' כשמסר לו המפתח הוי בחזקת שוכר:
13 נ"ב אבל לקמן דאמר הבונה פלטרין בנכסי הגר ובא אחר ועשה דלתות קנה ע"כ מיירי בנעל דאי לא נעל אמאי קנה הא נמי מהפך בלבני כמו קמא כיון שכל אדם יכול לכנוס כשלא נעל אלא ודאי נעל משמע דוקא כשעשה דלתות קנה אבל לא עשה דלתות לא קנה בנעילה בלחוד.
14 לעשרה כצ"ל:
15 נ"ב פי' המיצר מופלג משדה גבוה או נמוך:
16 תיבת ובא אחר רשום למחוק:
17 נ"ב פי' המציע מצעות כו':
18 נ"ב היינו נעול מנעלו דרישא ואגב שיטפא דהלבישו חזר ותנא הנעילו:
19 נ"ב שמתקן את השדה ומייפהו בהשקאה זו:
20 נ"ב אע"ג דהכא נמי אינו מחוסר דמים מ"מ לא הוי כמכר שנתן דמים. תוס'.
21 תיבת בשדה רשום למחוק:
22 נ"ב פי' לאפוקי גירסת רא"ש ז"ל שהביא מהר"ם בסמוך:
23 נ"ב ואע"ג דרפק ביה פורתא שבנה בו יסוד מ"מ לא תיקן בגוף קרקע כלום כי זה הרפיקה לא לצורך קרקע אלא לצורך בנין ולא דמי לרפק ביה פורתא דהוי חזקה היינו בקרקע העומדת לחרישה:
24 נ"ב פי' גבי חזקה לאלתר כמו גבי גר לא הוי חזקה אכילת פירות. רשב"ם:
25 נ"ב דלגי' רב אלפס קשה כיון דדין פנימי וחיצון שום אמאי פלגינן לתרי בבי ליתני המחזיק באחד מהן כו' או ליתני ב' בתים זו אצל זו: