מפרשים:
1 הקטנה כצ"ל:
2 דצריכה כצ"ל:
3 דתנן הנודר:
4 הוא נותן גט כצ"ל:
5 וברור הוא שרש"י כיון לתת טעם לאומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך שאינה נאמנת בהודאתה ואע"ג דלא אסרה ליה אכולי עלמא אלא משום שהוא אסור בקרובותיה ומשום הכי פי' נמי לגבי דידה והיא נאסרת בקרוביו כדי לקצר לפרש בענין אחד וק"ל:
6 נ"ב למיהדר:
7 נ"ב הג"ה אמר אביי א"ל ע"א אכלת חלב והלה שותק נאמן ותנא תונא א"ל ע"א אכלת חלב והלה אומר לא אכלתי פטור טעמא דאמר לא הא אשתיק מהימן ואמר אביי א"ל ע"א נטמאו וכצ"ל:
8 עד אחד וכו' שותק נאמן נמחק:
9 טעמא דאמר לא הא אשתיק מהימן ואמר אביי א"ל ע"א שורך נרבע והלה שותק נאמן ותנא תונא ושנעבדה בו עבירה ושהמית ע"פ ע"א או ע"פ הבעלים האי ע"פ ע"א ה"ד אי דקא מודו בעלים היינו ע"פ בעלים אלא לאו דשתיק איבעיא להו אשתו זינתה בע"א מהו אביי אמר היא היא רבא אמר הוי דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים כו' כצ"ל:
10 נ"ב ליה:
11 נ"ב שליח:
12 כי אתא שליח אמר ליה כצ"ל:
13 ורבא אי כצ"ל:
14 ואי כצ"ל:
15 נ"ב ע"כ הג"ה:
16 נ"ב אע"ג דאמר איני יודע: