הגהות הב"ח על רי"ף קידושין כ׳ ב

« הגהות הב"ח על רי"ף קידושין כ׳ ×¢×´× הגהות הב"ח על רי"ף קידושין כ״א ×¢×´× »

1 רי"ף פתח ↗

על מנת *שאני קריינא כן הוא בגמרא וברא"ש וכצ"ל ג"אשאני קורא כיון שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת מקודשת דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר עד שיקרא ויתרגם תרגום דידן והני מילי דאמר לה קריינא אבל אמר לה קראה אנא עד דקרי אורייתא נביאי וכתובי בדיוקא על מנת שאני שונה *ט"סר' חזקיה אמר הלכות ר' יוחנן אמר תורה ומסתברא כחזקיה דרביה דרבי יוחנן הוא ועוד דהא מסקנא כוותיה דאמרינן דף מט: והני מילי דא"ל תנינא אבל א"ל תנאה אנא עד דתנא הלכתא ספרא וספרי ותוספתא פירוש הלכתא משנה על מנת שאני תלמיד אין אומרים כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא אלא כל ששואלין אותו דבר אחד בתלמודו ואומר אפי' במסכת כלה על מנת שאני חכם אין אומרים כחכמי יבנה וכר' עקיבא וחבריו אלא כל ששואלין אותו דבר חכמה בכל מקום ואומר

2 ר"ן פתח ↗

גמ' אבל בשבח יוחסין. כגון ע"מ שאני ממזר ונמצא נתין אינה מקודשת דלא ניחא לה בשבחו מפני שמתגאה :

3 ר"ן פתח ↗

תרגום דידן. של אונקלוס הגר אבל לא שיתרגם מדעתו דאמרי' בגמ' דהמתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי כגון המתרגם לא תענה על ריב לא תסהיד על דינא והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף. כלומר אם בא לומר הואיל ונתן רשות להוסיף אוסיף גם אני בכ"מ שארצה. הרי זה מחרף ומגדף. כלומר מבזה המקום ומשנה את דבריו ואונקלוס שהוסיף לא הוסיף מדעתו שהרי בסיני ניתן אלא שנשכח וחזר ויסדו כדאמרי' בפ"ק דמגילה דף ג. ושום שכל זה תרגום:

4 ר"ן פתח ↗

ובעידנא דזבין לא אמר. דאדעתא למיסק קא מזבין דאילו פירש בשעת מכירה דאדעתא למיסק קא מזבין לא הוי זביני דאדעתא דהכי לא מזבין שיהא דר בלא קרקע ומיהו בשגלה דעתו תחלה דאדעתא למיסק לא"י קא מזבין עסקינן ואף אח"כ אנו רואין שהוא טורח אם יוכל לעלות דאי לאו הכי אפי' הוו דברים שבלב דברים פשיטא שלא כל הימנו לומר בלבי היה:

1 נ"ב בכל מקום:

2 נ"ב עליה:

3 וניתן כצ"ל:

4 מזבנינא כצ"ל:

« הגהות הב"ח על רי"ף קידושין כ׳ ×¢×´× הגהות הב"ח על רי"ף קידושין כ״א ×¢×´× »