1ולענין ברכה אחרונה כתב הרי"ף ז"ל מברך בתר תרי דמקמי סעודה ובתר תרי דבתר סעודה ושפיר דמי למעבד הכי ויש מחכמי מקומותינו מי שסבר למצוא עליו קושיא לומר היאך יברך בתר כסא דאגדתא והלא יש לפניו כמה כוסות שהוא שותה בתוך סעודתו ויין שלפני המזון פוטר יין שבתוך המזון וזה החכם חמר מדינתו אטעיה שהיה סבור שיש בכל המדינות יין כמדינתו ולא ידע כי הרי"ף ז"ל סמך על מה שכתב על משנתנו שהיא שנויה בעני שבישראל שלא יפחתו לו מד' כוסות ולא הוסיפו לו ובזה נראין דבריו הואיל ושתה שני כוסות קודם הסעודה ואין לו יין לשתות בתוך הסעודה השתא מיהת עקר דעתיה מלמשתי וכן הדין בכל מקום שלא נהגו לשתות יין בתוך הסעודה כגון מקצת מדינות שבאספמיא אבל מי שיש לו יין הרבה לשתות בתוך סעודתו כיון שיש לו לברך ברכת המזון פטור וכתבו הגאונים ז"ל שג' ברכות של המזון פוטרת ברכה אחרונה של יין שהיא מעין שלש ואף ה"ר שמואל כתב כן הילכך אין לו לברך ברכה אחרונה אלא בסוף כל הכוסות בלבד וכן כתב רבינו האי גאון ז"ל לא חזי לנא מאן דמברך על הגפן אלא בתר כלהו כסי כיון דחד מושב נינהו וליכא נמלך בברכה לבסוף סגיא:2הא דתניא ר' יוסי אומר אע"פ שטבל בחזרת מצוה להביא לפניו מצה וחזרת וכו' נקטינן מינה בגמ' מצות צריכות כוונה ור' יוסי לטעמיה דאמר בתקיעת שופר עד שיתכוין משמיע לשומע אלמא בעינן כוונה והרי"ף ז"ל כתבה בהלכותיו למימרא דהלכה היא ואף הוא נמי אזיל לטעמיה לפי מה שכתב במסכת ר"ה שנראה מדבריו דכר' יוסי סבירא ליה ואנו לא נראה לנו אלא כרבנן וכההיא דתניא אכל בלא מתכוין יצא וכדשלחו ליה לאבוה דשמואל כפאוהו ואכל מצה יצא ואסיקנא התם דלצאת לא בעי כוונה וההיא דא"ל רבי זירא לשמעיה איכוין ותקע לי לא קיימא לן כוותיה דכר' יוסי סבירא ליה כדאסיקנא התם ודרבנן עדיפא וכתב רבינו האי גאון ז"ל אף על פי שלא נתכוין יצא יהא אדם רגיל להתכוין למצוה:
