בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

המאור הקטן על עירובין י״ח

« המאור הקטן על עירובין י״ז ע״ב המאור הקטן על עירובין י״ט ע״א »
מקור: עירובין י״ח
מפרשים:
1 וזה שכתב וטעמא דשיור כדי שיכירו כי העירוב הוא שהתיר הטלטול לפיכך אסור השיור כדי להיות מוכיח על העירוב זה תימה גדולה דהא אסיקנא בגמרא בעיר חדשה שביהודה דקטנה הוי שיור לגדולה וגדולה הוי שיור לקטנה אף ע"ג דאיכא מאן דאמר דגדולה לא הויא שיור פלוגתא דרב יהודה ורב הונא היא וקיימא לן בכה"ג כדברי המיקל ועוד הא רבה בר אבוה מערב ליה לכולה מחוזא ערסאתא וכל חד וחד הוי שיור לחבריה והיאך עלתה על דעתו לומר שהשיור היכר ויסוד וטעם השיור שאמר בו אינו אלא כמו שכתבנו כי מפני שהיתה העיר מעיקרא של רבים אם היינו מערבין את כולה ועושין את כולה כרשות היחיד נמצאת רשות הרבים משתכחת ממנה עכשיו שעושין לה שיור והגדולה אסורה להשתמש עם הקטנה וכן הקטנה עם הגדולה יש בזה זכר לרה"ר שהיא עיקר איסור שבת שאסור להוציא לה ולהכניס ממנה והמוציא והמכניס חייב חטאת:
2 והא דתנן מי שהיה במזרח ואמר לבנו לערב במערב וכו' פרישנא בגמ' מזרח בנו ומערב בנו אי נמי מזרח ביתו ומערב ביתו וכגון דקאים ביתו באלכסונא דמתא כגון זה יתכן שיהא לעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן והיה לו לרי"ף ז"ל לכתוב זה וכן היה לו לכתוב תירוץ משנתינו ששנינו אנשי עיר גדולה וכו' כמו שאמרנו בגמרא חסורי מיחסרא והכי קתני בד"א במודד אבל מי שהיה וכו':
3 והפירוש שכתב בעיר שיושבת על שפת הנחל אם לפניה דקה בתוך הנחל וכי רוב העתים הנחל יבש ומשתמשין בו אין צורך לנו לפי' הזה אלא כך הוא הפי' הנכון אם יש לפניה דקה על שפת הנחל הרי השפה שכלפי העיר ניחא תשמישתה ונחשבת עם העיר ומודדין לה תחומה משפת הנחל ואם אין לה דקה על שפת הנחל מיגו דבעית' תשמישתא של העיר על שפת הנחל בלא דקה ד"א אינו נחשב מכלל העיר כל מה שעל שפת הנחל מן הנחל ועד העיר ואין מודדין לה תחומה אלא מפתח בתיהם:
« המאור הקטן על עירובין י״ז ע״ב המאור הקטן על עירובין י״ט ע״א »