גליון הש"ס על סנהדרין נ״ד

« גליון הש"ס על סנהדרין נ״ב ×¢×´×‘ גליון הש"ס על סנהדרין נ״ו ×¢×´× »

1 תוס' ד"ה הנרבע וכו' דדרשינן ואשה. עיין שער המלך פרק י"ז הלכה י"א מהלכות איסורי ביאה:

1 שער המלך על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה פתח ↗

מי שנתאלמנה מאנשים הרבה אין לוקין עליה אלא אחת על כל ביאה כו'. בריית' פרק עשרה יוחסין דף ע"ז ת"ר אלמנה אלמנה אלמנה אינו חייב אלא אחת ופרכינן עלה האי אלמנה ה"ד אי לימא שבא על אלמנת ראובן ועל אלמנת שמעון כו' אמאי אינו חייב אלא אחת הרי גופין מוחלקין והרי שמות מוחלקין כו' לא צריכ' שבא על אלמנת ראובן שהיתה אלמנת שמעון וכתבו התוספות שם בד"ה הרי גופין וז"ל נראה דבכדי נקט שמות מוחלקין שהרי בא על ג' נשים נידות כו' חייב על כל אחת כו' וראיתי למוהרימ"ט ז"ל שם שהקשה דשאני התם דדרשי' בכריתות ואל אשה לחייב על כל אשה בפני עצמה וכ"ת נילף מיניה חייב כריתות שאני יע"ש מה שתי' ולי נראה דלק"מ דבריש פרק ב' דכריתות אמרינן דהבא על חמש שפחות חרופות בהעלם אחת חייב על כל אחת ונפ"ל מקרא דכתיב והיא שפחה הרי אע"ג דשפחה חרופה לאו מחייבי כריתות היא אמרינן גופין מוחלקין וא"כ ילפינן מינה שפיר עוד הקשה משם תוספי הרא"ש מהא דאמרינן פרק ג"ה דק"ב במ"ה ובשר מן הטריפה לרשב"ל חייב ב' לר"י אינו חייב אלא א' אמ"ה ובשר מן הטריפה לדברי הכל חייב ב' ומוקי לה התם רב יוסף הא דקאמר חייב ב' בשני בהמות וא"כ רישא נמי דקאמר במ"ה וטריפה ע"כ בב' בהמות מיירי ואפי"ה אמרינן דלר"י אינו חייב אלא אחת ומוהרימ"ט ז"ל כתב דלק"מ דהתם לא מקרי גופין מוחלקין הואיל ויכול לאוכל בבת אחת אבל הכא בעילות מוחלקין לגמרי א"ד יע"ש ואין תי' זה מעלה ארוכה לדעת תוספות רי"ד ז"ל שכתבו בשמעתין ונ"ל דגם בבהמה נמי אמרינן גופין מוחלקין בב"ח דמה לי רבע ה' בהמות מה לי בא על ה' נדות וכן אם אכל אבר מ"ה מה' בהמות או שתולש חלב מה' בהמות ואכל כו' חייב על כל א' כו' יע"ש הרי בהדיא גבי אכילה נמי אע"ג דיכול לאוכלן בבת אחת סבירא ליה דאמרינן גופין מוחלקין והנה מהך חלוקה דבשר מן החי ובשר מן הטריפה דקאמר לר"י דאין חייב אלא אחת הי' אפשר לומר דל"ק דמיירי באוכל כזית מטריפה שנשחטה משו"ה אינו חייב אלא א' דדוקא בב"ח אמרינן גופין מוחלקין כמ"ש תוספת רי"ד בהדייא אלא דאכתי קשה מריש' דקתני אמ"ה ובשר מ"ה לר"י חייב ב' לר"ל אינו חייב אלא אחת והשת' קשה כיון דבב"ח גופין מוחלקין הן אפילו לר"ל חייב שנים וליכ' למימר דפלוגת' דריש' מיירי בבהמה א' וסיפא דקאמר לדברי הכל חייב ב' מיירי בב' בהמות והא כדאית' והא כדאית' דהא לית' דאכתי סיפא דקאמר אמ"ה ובשר מן הטריפה לד"ה חייב ב' כיון דמיירי בב' בהמות מאי איריא טריפה דהו"ל לאוין מוחלקין אפי' אמ"ה חייב ב' כיון דגופין מוחלקין וכבר אפשר לומר דסיפ' נמי מיירי באוכל כזית מטרפה שנשחט' דלא חשיב גופין מוחלקין אלא דמ"מ זה דוחק דא"כ ריש' לא הוי דומיא דסיפא ולכן נראה שאף תוספת רי"ד לא כתבו כן אלא דוקא כשאכלן בזא"ז דומיא דבעילות אבל אם אכלן בבת אחת אע"ג דגופין מוחלקין הן אינו חייב אלא א' וההיא דג"ה מיירי כשאכל בבת אחת אלא דמ"מ כל כי האי הי"ל לפרש וכפי מה שאכתוב לקמן יש ליישב דבריו וראיתי להתוספת פרק ד' מיתות דנ"ד ע"ב ד"ה הנרבע לזכר שכתב וז"ל אע"ג דגופין מוחלקין לא מיחייב לר"י אלא אחת וגבי ה' נידות כו' דמחייב משום דדרשינן ואשה לחלק כו' ע"ש והנראה שדבריהם סותרים למ"ש בשמעתין וס"ל דדוקא נקט תלמוד' הכא גופין מוחלקין ושמות מוחלקין אבל גופין מוחלקין גרידא לא מהני אלא דוקא גבי ה' נידות דגלי קרא ומה שהוכיחו בשמעתין ממאי דלא משני שבא על שלש אלמנות של אדם א' לא מכרעא להו מילתא ועיין בהרב ח"ה ז"ל האמנם לדברי התוספות דשמעתין ק"ט דמה יענו לההיא דפרק ד' מיתות וכבר היה אפשר לומר דהתוס' דשמעתין ס"ל דלא אמרינן גופין מוחלקין אלא דוק' גבי בני אדם דחשיבי דומיי' דחמש נדות אבל בהמה לא חשיב' ושלא כדעת תוספות רי"ד ואול' לדעת תוספות רי"ד ז"ל דס"ל דאף בבהמה אמרינן גופין מוחלקין לא ידעתי מה יענה לההיא דפרק ד' מיתות ובר מן דין דברי התוספות דפרק ד' מיתות ק"ט דהן לו יהי דהתוספות דהתם פליגי אמ"ש בשמעתין דגופין מוחלקין ושמות מוחלקין בדוק' נקט מ"מ הא מיהא כל דאיכא גופין מוחלקין ושמות מוחלקין אמרינן בשמעתין דחייב על כל אחד ואחד וא"כ בנרבע לזכר ולבהמה נמי אין לך גופין מוחלקין ושמות מוחלקין גדול מזה מכל שכן דאלמנת ראובן ואלמנת שמעון וא"כ אמאי אינו חייב אלא אחת ולכן נראה דהתוספת ז"ל ודאי ס"ל דהא דשמעתין פליגא אהא דרבי אבהו דס"ל דאפילו בגופין מוחלקין ושמות מוחלקין אינו חייב אלא אחת אלא דהוה ק"ל מההיא דחמש נדות דמתני' היא בהדייא פרק אמרו לו ואהא כתבו דס"ל לר' אבהו דשאני התם משום דגלי קרא ובהכי נתיישבו דברי התוספת רי"ד ז"ל שכתבנו שלא כ"כ התוספות רי"ד אלא לפום סוגיי' דשמעתין אבל ההיא דרבי אבהו ודאי פליג' וקיימ"ל כסתמא דש"ס דידן ובהכי יש ליישב ג"כ ההיא דפרק ג"ה דהתם רב יוסף הוא דקאמר הכי ואיכא למימר דרב יוסף ס"ל כרבי אבהו אמנם אנן לא קיי"ל כותייהו אלא כסתמא דתלמודא דשמעתין דפריך בפשיטות הרי גופין מוחלקין כו' ואי קשיא לך דלפום סוגיא דשמעתין קשה ההיא דפריך פרק ג"ה מדר"ל לר"ל י"ל דלפום מאי דמוקי לה התם לחד לישנא דבבהמה אחת פליגי ודכ"ע בהמה בחייה לאו לאברים עומדת ובמיתי איסור אמ"ה חייל אאיסור טריפה קא מפלגי איכא לאוקמי' ההיא דקאמר ד"ה חייב ב' בבהמה אחד וכגון שתלש ממנה אבר ונטרפה דלכ"ע חייב דהו"ל איסור בבת אחת ודוק ועל פי האמור מקום אתנו ליישב דברי רבינו ז"ל שכתב בפ"ה מהלכות שגגות דין ג' הבא על עריות הרבה בהעלם אחד כו' מכאן אתה למד שזה שאמרו חכמים הבא על הזכר והביא זכר עליו בהעלם א' חייב חטאת א' במד"א כשהיה אותו זכר עצמו אבל אם היה זכר אחר כו' חייב על כל גוף וגוף וה"ה בבא על הבהמה כו' וק"ט שהרי נרבע לזכר ולבהמה דגופין מוחלקין נינהו ואפ"ה קאמר ר"א דלר"י אינו חייב אלא אחת וא"כ מינה נשמע לדידן בבא על הבהמה והביא בהמה עליו וכבר ראיתי מי שתמה עליו כן עיין בס' לחם יהודה ואולם כפי מ"ש יש ליישב שהרמב"ם ז"ל דחה לההיא דר' אבהו מכח סתמא דש"ס דשמעתין וסבירא ליה דשמות מוחלקין דקאמר במתני' בכדי נסבה וכמו שהוכיחו התוס' ז"ל בשמעתין כנ"ל ודוק ועיין בהרב מש"ל ז"ל פ"ו מה' הנזכ' ה"ב שהביא משם תוספו' רי"ד דגם בבהמה אמרינן גופים מוחלקין ותמה עליהם וז"ל וק"ל מהשוחט ה' זבחים בחוץ שאינו חייב אלא אחת יע"ש ויש ליישב דהתם כיון שהחיוב לא בא לו אלא בגמר שחיטה אם כן לא חשיבי גופין מוחלקין דלא אמרו אלא בב"ח דוקא כשהם חיים ועיין במ"ש עוד הרב הנזכר פ"א מהלכות אלו ועיין מ"ש פ"ט מהלכות כלאים ה' י"א:

« גליון הש"ס על סנהדרין נ״ב ×¢×´×‘ גליון הש"ס על סנהדרין נ״ו ×¢×´× »