דברי ריבות שי״ד

להיות שנפלו קטטות והפרשים בין הגביר ומעולה ה"ר יוסף קאזיש יצ"ו כת אחת ובין הגביר ומעולה ר' יצחק גוקליל יצ"ו כת אחרת על ענין העליות אשר קנה הישיש ומעולה ה"ר משה סיד יצ"ו מהארבע קהלות קדושות ספרד יצ"ו כמו שנראה משטר כתוב וחתום אשר ביד בנו ה"ר אברהם סיד יצ"ו ולכן ה"ר אברהם סיד קודם נסיעתו ללכת לקושטנטינה עשה שלוחים לה"ר יצחק גוקליל ולה"ר שלמה אבזאדריל יצ"ו ונתן להם כח מספיק להשכיר העליות הנז' או למוכרם ולעשות מהם כרצונם ולא זו לבד אלא אחר שהלך חזר וכתב לה"ר יצחק גוקליל שיעשה מהעליות הנז' כרצונו וכן ראינו כתיבת וחתימת ידו של ה"ר אברהם סיד הנז' וכיון שראה ה"ר יצחק גוקליל שנעשה שליח להשכיר העליות הנז' עשה שליחותו והשכיר העליות הנזכרות לראובן בקנין ושבועה שעשו השוכר והמשכיר וגם השוכר החזיק בעליות הנז' והכניס שם מטלטליו ונעל העליה במנעול ועמד כן יום או יומים אחר כן בא ה"ר יוסף קאזיש והעביר את המנעול או שברו והוציא את המטלטלים מתוך העליה והשכיר העליות לשמעון והכניסו לתוכן באופן שרבו הקטטות בין השתי כתות הנז' עד שבררו לדיינים ביניהם להחכם השלם כמה"ר יעקב טאיטצק נר"ו ולי החתום מטה ואז קבענו בית דין וטען רבי יצחק גוקליל שהבתים הנזכרים הם של רבי אברהם סיד כמו שהראה השטר בבית דין וגם שהוא שלוחו של ר' אברהם סיד ובדין השכיר הבתים לראובן והחזיק השוכר בהן ולכן שיתן לו עליותיו ויוציא את שמעון מתוך העליות והשיב רבי יוסף קאזיש שבדין השכיר לשמעון להיות שיש לו שלשה חלקים מד' בשאר בתי החצר וגם באלו העליות לא היה המכר החלטי שכבר התנו שכל זמן שיחזרו לו הק"ק מעותיו לרבי משה סיד שהוא חייב לחזור למכור העליות לק"ק ולכן אני אתן המעות ונמצא למפרע שיהיו לי שלשה חלקים מד' ולכן יש לי יפוי כח להשכיר.

ואני בעניי גזרתי שאין שום ממש בטענת ר' יוסף קאזיש מכמה טעמי חדא דלאו כל כמיניה לומר לא היה המכר החלטי אחר שראינו שטר כתוב וחתום שהיתה המכירה החלטית בלי שום תנאי ובלי שום שיור וחלקו עצמם ורשותם כל הק"ק מהעליות הנזכר ורבי יוסף קאזיש עצמו חתום ומודה על זה ואפילו יבאו עדים ויעידו שהיה המכר בתנאי אוקמינן הקרקע בחזקת זה הלוקח כמו שכתב הרשב"א ז"ל סי' תתקע"ב בתשובותיו וטעמא דמילתא משום שלדברי כלם לוקח זה כדין ירד אלא שאומרים שיש לו להסתלק מפני התנאי וזה יש לו ראיה שהמכירה לחלוטין ולכן יהיה הקרקע בחזקת הלוקח ואף אם נאמר שנתחייב לחזור ולמכור סוף סוף כל זמן שלא נתנו לו מעותיו לחזור ולמכור המכר הראשון במקומו עומד ונמצאו העליות של רבי אברהם סיד וכיון שכן איך השכיר ר' יוסף קאזיש מה שאינו שלו ואין לו רשות בו ויש לי להביא כמה ראיות על זה הריב"ש ז"ל סימן תק"י אלא שהם דברי מותר ולכן גזרתי שהדין נותן שיצא שמעון מהעליות לפי שהם מראובן שהשכיר תחלה מיד השליח שכל מה שעשה השליח בענין זה הוא קיים וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות שילוחין ושותפין האומר לשלוחו צא ומכור לי קרקע או מטלטלין או קנה לי הרי זה מוכר ולוקח ועושה שליחותו וכל מעשיו קיימין ואין העושה שליח צריך קנין ולא עדים אלא באמירה בלבד בינו לבין חברו וכו' הרי שמן הדין העליות הן של ראובן דשכירות ליומיה מכירה ליומיה ומכל מקום משום ועשית הישר והטוב גזרנו שנינו יחד שלא יכנסו בעליות הנזכר לא ראובן ולא שמעון ולא שום אחר וזה בקנס נח"ש עד שיתבררו ויתלבנו העליו' של מי הם אם יחזרו לק"ק ויחלוקו החצר ויטילו גורלות או אם אין בו כדי חלוקה דדיינינן דינא דגוד או איגוד הגזרה הנז' גזרנו שנינו יחד יום שני ח"י לאלול השל"ו ולהיות האמת כן חתמתי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.