פירוש הרא"ש על תמיד ל״ב

1 הכל מסתכלין בה. לפי שבבקר ובערב היא רחוקה ואין אורה מכחיש כל כך מאור העינים ויכול להסתכל בה אבל כשעומדת בחצי שמש היא קרובה ואז אורה רב:

2 משום דקאי להדיא ולא כסי ליה מידי. לפי שהוא עומד כנגדה ואין דבר מכסה עליו למעט אורה מכהה מאור עינים ואינו יכול להסתכל בה. אבל כשעומד בין מזרח למערב הרים וגבעות מפסיקין בינו וביננו ומכהה אור החמה:

3 למעלה. מרקיע שעל ראשי החיות:

4 ומה למטה. מהארץ ומתהום:

5 מה לפנים. חוץ למחיצת העולם למזרח ומה לאחור חוץ למחיצת העולם למערב. ל"א מה לפנים קודם בריאת העולם ומה לאחור אחר שיכלה העולם:

6 הכובש את יצרו. מלחטוא ומלכעוס כדכתיב טוב ארך אפים מגבור:

7 השמח בחלקו. מה שנגזר לו לחלקו הן בממון הן באשה שמח ומקבל עליו ואינו אץ לעשר ולא חומד את שאינו שלו:

8 ימית את עצמו. יטרח במלאכה כדי להרויח מזונותיו ולא יאמר אין מלאכה זו הוגנת לו וגם לא ימשוך את בשרו אחר תענוגים וגם ימות יצטער את בשרו ללמוד תורה ואז יחיה בעוה"ז ובעוה"ב:

9 יחיה את עצמו. ההפך מהן שכתבתי:

10 ישנא מלכו ושלטון. כלומר יתרחק מן הרשות פן יעלילו עליו או יחשידוהו בני אדם שמלשין ומוסר ממונן:

11 ירחם מלכו ושלטון. יתקרב להם ויהא רגיל עמם ויעשה טובה לעולם ע"י שיליץ בעדם אל המלך או אל שר הצבא. ל"א ישנא מלכו ושלטין יברח מן השררה ויהא עניו ושפל רוח ואז יהא מקובל על הבריות. ירחם מלכו ושלטון עלה לגדולה יעשה טובה עם בני אדם שאותה טובה שעושה עם ב"א בשעת גדולה היא טובה שלימה בלי חנפות כי אין צריך להם וגם יש לאל ידו לעשות טובה לעולם כשעלה לגדולה:

12 אמרו ליה ביבשתא. שאין דעת יורדי הים מיושבת עד שיעלו ליבשה:

13 מה אתריסתון לקבלן. ומה זה אתם מתריסין כנגדי ואין אתם מתחננים בו ולא אוכלין ושותין עמנו ואתם רואים שלנו הגדולה והממשלה כו':

14 גילדנא מלוחים. דגים מלוחים:

15 בהדי דמחוור להו. כשרחצו להם בבית המעין:

16 נפל להם רוחא. רוח חיים:

17 האי מעיינא מג"ע קא אתי. ממקור עץ החיים:

18 משא בהו אפיה. רחץ בהם פניו:

19 אידלי כוליה. הלך למעלה על שפת הנהר עד שהגיע לשערי ג"ע:

20 יהבו ליה גלגלתא חדא. גלגל עינו של אדם:

21 תקליה לכולי' כספא כו'. שקול כנגד כל כסף וזהב שלו היה אותו גלגל של עין:

22 גלגלא דעינא דבשרא ודמא דלא שבע. עינו של אדם לא תשבע עושר וזהו סימן ששוקל כנגד כל כסף וזהב שבעולם כן עינך לא שבעה עד שהלכת מעבר להרי חושך:

23 שקיל קליל עפרא כסיי' ולאלתר תקל. כסהו במעט עפר ואז תקיל והסימן שעינו של אדם לא תשבע עד שימות ויכסוהו בעפר:

24 גיהנם למעלה מן הרקיע. מנהר דינור שבא מזיעין של חיות של רשעים וחול:

25 לאחורי הרי חושך. דכתיב ישעיה ס כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים:

26 קומי רוני בלילה. לעסוק בד"ת ואז תהיה נוכח פני ה':

27 הדרן עלך לא היו כופתין

28 אמר להם הממונה. הוא ממונה לכך לסדר עבודת היום ואמר להם לאחר שבאו ללשכת הגזית שתפלתו של אדם נשמעת במקום ד' אמות של תורה:

29 ברכה אחת. פליגי בפ"ק דברכות דף יא: איכא מ"ד יוצר אור ואיכא מ"ד אהבה רבה:

30 עשרת הדברות. ובגבולין נמי היו אומרים אותם בכל יום אלא שבטלו מפני תרעומת המינים בפ"ק דברכות דף יב.:

31 שמע. אע"פ שלא הגיע זמן ק"ש כדאמרינן במסכת יומא דף לז: הקורא עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו והם היו צריכים להקדים לקרות קודם הזמן כדי לעסוק בעבודת התמיד:

32 ה"ג וברכו ג' ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים. כי לא היה להם פנאי להתפלל י"ח ברכות והיו מתפללים רצה שיהא קרבן ריח ניחוח ולא היו אומרים והשב את העבודה לדביר ביתך וגם לא היו מסיימין ומחזיר שכינתו לציון אלא שאותך לבדך ביראה נעבוד בא"י שוכן בציון:

33 וברכת כהנים. היו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו כו' ומתפללין על נשיאות כפים שיש להם לעשות אחר הקטרת אברי תמיד שיסכים הקב"ה ע"י לברך את ישראל כדרך שיתפללו רצה על עבודת התמיד אבל לא היו נושאין כפים עתה עד אחר הקטרת האברים כדתנן לקמן דף לג: כדכתיב וירד מעשות את החטאת ואת העולה ואח"כ וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וא"ל שיהא נושאין כפים עתה בשעת הברכה ונושאין כפיהן פעם שנית אחר הקטרה דהא תנן במסכת תענית דף כו: בג' פרקים הכהנים נושאין את כפיהם בשחרית ובמוסף ובנעילה וא"כ הול"ל ד' פרקים אלא היו אומרים ברכה עד שמגיעים לפסוקים ומדלגין הפסוקים ואומרים שים שלום. ויש ספרים דגרסי וברכו את העם ג' ברכות ול"ג ליה דלא היו נושאין כפיהן לברך את העם כדפרשתי ואין לפרש את העם כלומר עם העם שהיו העם מברכין עמהם דהא אמרינן הקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ולמה היו אומרים אמת ויציב מאחר שלא קראו את שמע וגם למה התפללו רצה וברכת כהנים קודם שיתפללו י"ח ברכות:

34 מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא. משמר היוצא מוסיף אותה הברכה ועליו מוטלת והוא משמר שעבד בשבוע שעברה והם עושין עבודת הבקר ואח"כ עובדין משמר הנכנס ומשמר היוצא מברכין אותו ואומרים מי ששכן את שמו בבית זה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות:

35 חדשים לקטרת. כי עבודת הקטרת היתה מעשרת כדכתיב דברים לג ישימו קטרה באפך וגו' וברך ה' חילו לכך היו מחזירין כל פעם אחר חדשים כדי שיתעשרו כולם:

36 מי מעלה אברים מן הכבש כו'. כהן אחד היה מעלה את כולן:

37 הוא מעלה אותן. כל כהן וכהן באברים שזכו בהן:

38 מסרום לחזנים. שמשים ממונים להלביש את הכהנים:

39 מפשיטין אותן את בגדיהן. במס' יומא דף כד: פליגי אמוראי באיזה בגדים היו מפייסין ר"נ אמר בבגדי חול היו מפייסין ואותן שזכו בעבודה היו פושטין מכנסי חול ולובשין מכנסי קדש כי הם קודמין לכל הבגדים כדכתיב ויקרא טז ומכנסי בד יהיו על בשרו ואח"כ החזנים מפשיטין בגדי חול מעליהם ולא היו מניחין עליהם אלא מכנסי קדש שלבשו ואח"כ מלבישין אותן בגדי קדש. ורב ששת אמר בבגדי קדש הם מפייסין ואותן שלא זכו לעבוד מפשיטין מעליהם בגדי קדש שלבשו להפיס בהן ומניחין עליהם מכנסי קדש כדי שלא יעמדו ערומים ומלבישין אותן בגדי חול. ואח"כ מפשיטין מכנסי קדש ולובשין מכנסי חול:

40 וחלונות היו שם. בלשכת הגזית בחומה:

41 תשמיש הכלים. זה לאבנט וזה לכתונת וכן כולם:

42 והבזך. הוא כף קטן: