פירוש הרא"ש על תמיד כ״ח ב

1 קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור. לשקע בגלגל את הכיור לתוך בור הגולה שלא יפסלו מימיו בלינה. ובפ"ב דזבחים כא: פליגי אם היה קול השיקוע שהיה משקע לתוך הבור אחר שקדש ידיו ורגליו כדי שלא יפסלו מימיו בעמוד השחר או קול העלאה שהיה מעלהו לקדש ידיו ורגליו:

2 את המאוכלות הפנימי'. הקרובה להיות דשן:

3 הפך פניו לצפון. כנגד המזבח:

4 גמ' ומי הוה אכסדרא במערב בעזרה. דס"ד של עץ היה:

5 באכסדרא של בנין. על עמודי אבנים עשו כיפות של אבנים:

6 להחם חמין. ללוש את הסולת:

7 הדרן עלך בשלשה מקומות

8 ראוהו אחיו שירד. מן המזבח:

9 המגריפה. לצבור את האפר לתפוח:

10 ואת הצינורות. מזלגות להפך בהן האברים:

11 סונקין אותן. מסלקין לצדדין נו"ן ולמ"ד מתחלפות אל פשטתם ש"א כ"ז י' כמו אן פשטתם נשכה נחמיה י"ג ז כמו לשכה. וחבירו במסכת מקואות פ"ב מ"ו המסנק את הטיט לצדדין:

12 לצדי המזבח. אצל המערכה:

13 על גג הסובב. אם אין הכבש מחזיק:

14 החלו מעלין באפר. אחר שיסלקו את האברים משם הי' מעלין כל האפר:

15 ע"ג תפוח. הוא צבור גדול של אפר שהיה באמצע המזבח והיה אפר מתקבץ שם כל זה שמש מקום לסדר את המערכה כל דבר מקובץ וגבוה נקרא תפוח ובנדה דף מז: תפוח יש למעלה מאותו מקום:

16 מפני שהוא נוי למזבח. שהוא סימן לריבוי הקרבנות: