חכמת שלמה על כתובות פ״א א

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 תוס' בד"ה איזוהי אלמנה כו' ושומרת יבם לית לה יתומין. נ"ב ותימה למה לא דקדק מדקתני להדיא הכא דאין יורשי הבעל חייבין בקבורתה דהיינו יתומים אלא יורשיה אלמא דלא איירי בשומרת יבם כלל שהרי שומרת יבם אדרבה יורשי הבעל חייבין בקבורתה ודו"ק. עיין במהרש"א:
2 בד"ה והא בעינן לכשתנשאי כו' מידי דהוה ארוסה כו'. נ"ב לעיל פרק נערה כתובות דף נ"ג:
3 בד"ה הרוצה שימכור כו' אלא משעבדי כו'. נ"ב ותימה א"כ תהא קלה בעיניו להוציאה וכ"כ התוס' בפ' החולץ יבמות דף ל"ט שאי אפשר לפרש כן אלא פירוש דיכול למכור נכסיו ואפילו אישתדוף אחר כך נכסי הראשון אינה טורפת מהן כו' ע"ש:
4 בא"ד דאי לאו הכי מאי אהני ליה כו' כצ"ל. ונ"ב פי' מה מרויח בכך עיין בפ' החולץ יבמות דף ל"ט: