חכמת שלמה על כתובות מ״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

« חכמת שלמה על כתובות מ״ז ×¢×´×‘ חכמת שלמה על כתובות נ׳ ×¢×´× »

1 כתובות פתח ↗

גְּמָ׳ בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ הוּא דְּאֵינוֹ חַיָּיב, הָא בִּמְזוֹנוֹת בְּנוֹ — חַיָּיב. בִּתּוֹ נָמֵי: חוֹבָה הוּא דְּלֵיכָּא, הָא מִצְוָה אִיכָּא. מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא רַבִּי מֵאִיר, לָא רַבִּי יְהוּדָה, וְלָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא.

2 רש"י פתח ↗

הכי גרסינן ואימא היכא דהדרא לבי נשא תהדר למילתא קמייתא - מי הויא כמי שלא נמסרה בעיא בעלמא היא ואינה קושיא כל כך אלא דקתני מתני' הרי היא ברשות הבעל ומשמע ואפי' חזרה מן הדרך לבית אביה כבר יצאה מרשות האב וכיון דלא נפקא לן מסירת שלוחין אלא מקרא יתירא דבית אביה אימא היכא דהדרא בית אביה קרינן ביה ואם זינתה תהא בסקילה:

1 גמרא חייב ובתו נמי כו' כצ"ל:

2 רש"י בד"ה ה"ג ואימא כו' בעיא בעלמא היא ואינה קושיא כ"כ כו' כצ"ל. ונ"ב משמע אבל קצת קושיא כלומר לדבריהם איכא בעיא לשאול ואם כן למה לא ישמיע התנא מבעיא זו ודו"ק:

3 גמ' בסוף העמוד איבעיא להו הלכתא כו' כצ"ל:

« חכמת שלמה על כתובות מ״ז ×¢×´×‘ חכמת שלמה על כתובות נ׳ ×¢×´× »