חדושי הלכות על סוטה מ״ו

1 בפרש"י בד"ה והכהנים אומרים כו' ולא פירש על מה הם נגשים עכ"ל כצ"ל:

2 גמ' אמר רב יהודה אמר רב הניח עליה עודה של שקין כי' ליכא לאקשויי כיון דידע הא דרב יהודה דבפרה בעלייה לחוד מפסלה ובעגלה עד שתמשך א"כ היכי בעי למילף שיהא מום פוסל בעגלה מק"ו מפרה הא איכא למפרך מה לפרה שכן מפסלה בעליי' לחוד די"ל דהא כולה קשיא ליה מנלן דשאר עבודות מפסלו כלל בפרה דאימא דלא מפסלו שאר עבודות בפרה ונילף עגלה מק"ו דפרה שיהא פוסל במקום וק"ל:

3 שם שאני פרה דילפינן עול עול מעגלה כו' הך סוגיא בעי לשנויי להאי תנא דיליף ליה לקמן שאר עבודות בפרה מגזירה שוה דעול עול אבל לרב יהודה דסבר בפרה עלייה לחוד איפסל בה ודאי דניחא טפי בפשיטות דסבר כהאי תנא דמייתי ליה לקמן מגופה דפרה וק"ל:

4 בפרש"י בד"ה מי כתיב ולא יעבד אי כו' השתא דכתיב לא יעבד משמע לשעבר דאשר כו' עכ"ל כל דיבור זה אינו מכוון לפי גירסת ספרים שלנו ויש לקיים כל זה לגירסת הילקוט דהכי איתא התם רבי יאשיה סבר מי כתיב ולא יעבד אשר לא יעבד כתיב ור"י כו' וכצ"ל בפרש"י ומי כתיב ולא יעבד כו' אבל השתא דכתיב אשר לא יעבד משמע לשעבר דאשר כו' עכ"ל מיהו בפרש"י ישן כל זה אינו וכ"ה שם כ"ע לא פליגי דהא כתיב כו' יזרע דלהוי משמע לשעבר דאשר לאו לשון צוואה הוא עכ"ל והד"א ואח"כ מ"ה אשר לשעבר משמע אע"ג כו' עכ"ל וכל זה יש לקיים לגירסת ספרים שלנו בגמרא וק"ל: