חדושי הלכות על סוטה י״ט

1 גמ' ורבנן בתראי סברי זאת למעוטי כולהו כו' כצ"ל: סליק פרק היה מביא

2 פרק היה נוטל: תוס' בד"ה וכהן מניח כו' ולא קתני בסתם ומניח כו' עכ"ל וכצ"ל והוצרכו לזה לפי שיטת הירושלמי שכתבו דרישא היה נוטל כו' נמי אכהן קאי ולא אצטריך ליה למתני הכא וכהן מניח כו' אבל לפרש"י ניחא וק"ל:

3 בד"ה הניף והגיש בירושלמי יליף הא דאמר בפרק כל המנחות והבאת כו' והקריבה לרבות מנחת סוטה להגשות עכ"ל כצ"ל ואין להקשות ל"ל לרבות הגשה לסוטה מוהקריבה דכתיב גבי שאר מנחות הא בגופה דמנחת סוטה כתיב והקריב אותה אל המזבח וכפרש"י די"ל לפי הירושלמי דלא משמע ליה מוהקריב דגבי סוטה הגשה אלא מרבויא דוהקריבה דכתיב בשאר מנחות דכתיב גביה והגישה וק"ל:

4 בד"ה ואחר ישקה כו' ואע"פ שהקריב מנחתה כבר וה"ה אי שלא כדין עבוד כו' עכ"ל משמע להו הכי משום דואחר ישקה גו' בתר הקרבה כתיב והוא לפי שיטתם שכתבו דלרבנן נמי בדיעבד אם הקריב מנחתה ואח"כ השקה כשירה כדאיתא בירושלמי ולאפוקי מפרש"י בשמעתין שפירש דואחר ישקה אע"פ שנכתב אחר הקטרה אקודם הקטרה קאי ומיהו בוהשקה בתרא פירשו התוס' נמי כפרש"י דקודם הקטרה קאי כמ"ש לקמן דאונס במחיקה תליא מלתא כדמוכח בירושלמי ודו"ק:

5 בפרש"י ה"ג ת"ר והשקה כו' בסיפא שאין זה לשון ברייתא ופירוש משובש הוא וטעה בו הלא כבר נאמר כו' דכל מה שיש שהות לאחר את המחיקה כו' והשקה אחר המחיקה ולא תשתה מיד עד לאחר הקטרה אלא כו' עכ"ל וכצ"ל מפירוש ישן:

6 תוס' בד"ה ורי"א כו' בפר"ח פירש לפי גירסא כו' קמייתא לגופו מה ת"ל לא שבברייתא כו' בעל הגמ' הוא שוהשקה בתרא בא כו' ירושל' ולית ליה לר"ע מערערין כו' עכ"ל כצ"ל יראה לפי שיטת הירושלמי דלא תקשי הברייתות כלל אהדדי למסקנא ובתרוייהו סבר לה ר"ע כר"ש דמנחתה מקריב בתחלה כשיטת רש"י ולכך בבתרייתא תולה מלתא דמערערין בקרב הקומץ ובקמייתא תולה דמערערין במחיקה לחוד היינו היכא דשלא כדין עבוד כהנים והתחילה לשתות ודו"ק: