חדושי הלכות על סוטה ל״ב א

1 תוס' בד"ה מ"ד כי כו' י"ל דהכא אצטריך דאפילו לקולא אע"ג דרגלים לדבר כו' עכ"ל אין זה מובן דכלפי לייא דאדרבה מה"ט דרגלים לדבר אית לן למימר לקולא דאינה שותה וכמ"ש התוס' לעיל דהכי איתא בירושלמי ויש ליישב בדוחק ודו"ק:

2 בפרש"י בד"ה כי פלגא ופלגא כו' והיכא דשתים אומרות נטמאת וע"א כשר אומר לא נטמאת היתה שותה דכי חד וחד נינהו כו' עכ"ל מפי' ישן ונראה דהיינו בב"א אבל בזה אחר זה כיון דכחד וחד נינהו לא היתה שותה לרבי חייא דהנך תרתי פסולין שבאו מעיקרא האמינן התורה כב' אין כו' וק"ל: