חידושי הלכות על שבת ק״א

1 בד"ה ר' יהודה כו' אלא בעמוקה י' וגבוה י' כו' דרך מקום פטור אסור כו' עכ"ל. וצ"ל דהא דאסרינן הכא מתוכה לים היינו לשפוך להדיא לים אבל על דופני הספינה דהיינו כחו שרי אפילו לרבנן דהא בסיפא מודו לר"י דשרי מתוכה לים ע"י כחו אפילו באינו גבוה י' וק"ל:

2 בד"ה עמוקה י' כו' דהכא מיירי בדליכא זיז כ"ש כו' עכ"ל. ואפ"ה ברישא בעמוקה י' וגבוה י' שרי אפי' מן הים לתוכה אפילו בלא זיז דכיון דגבוה דופני הספינה י' מן הים הכל יודעין דרשויות דרבנן הוי שרי דרך מקום פטור כה"ג נמי ביבשה וק"ל:

3 בד"ה הני ביציתא כו' ויש להם דפנות וקרקעית העשויות נסרים כו' עכ"ל ר"ל דפנות שלמים אלא שהקרקעית עשוים נסרים ויש חלל כו' וכן נראה מדבריהם לקמן שכתבו כאלו דופני הספינה עקומין ומסבבים הנסרים כו' ועוד שכתבו לקמן בספינה שיש מחיצה י' כו' וכן נראה מלשון הערוך בערך ביצית ע"ש וק"ל:

4 בד"ה וזרק ונח כו' למאי דס"ד השתא דאין חילוק בין מחיצות דמים כו' וס"ד נמי דלא פליגי רבנן עלה כו' עכ"ל. דבריהם צריכין עיון דלפי סברת האמת נמי דמחיצה דמים מהני טפי כפי שיטת רש"י כיון דס"ד השתא דלא פליגי רבנן עליה דר"י בר יהודה תקשה להו מהך דגזוזטרא דבעי מחיצה אהך דטרסקל דלא בעי מחיצת י' ועוד דלפי האמת נמי דפליגי רבנן עליה דר"י בר יהודה בטרסקל כיון דמיהת מודו ליה בהך דעמוד ברה"ר גבוה כו' כשיטת רש"י דליכא ביה מחיצה גבוה י' כיון דלית בקצר שלו אלא ג' דאין המחיצות עשויות למקום ארבע ותקשי להו בגזוזטרא אמאי בעי מחיצה גבוה י' דליכא למימר דמחיצות העמוד כיון שיש לו עובי ארבע ובקצר שלו נמי מיהת יש לו עובי ג' כפי' התוס' לקמן מקרי שפיר מחיצות שלו עשויות למקום ד' דאם כן לפי התירוץ שכתבו דגזוזטרא בעי מחיצה י' דהיינו לטלטל אבל לזרוק לא בעי י' ומטרסקל שפיר פריך כיון דבטרסקל דאין שם י' הוי מחיצה בלזרוק ה"נ בספינה שיש מחיצה י' כו' ואם נאמר דהך דעמוד ברשות הרבים לא מקרי מחיצה גבוה י' ניחא דפריך נמי מיניה בכה"ג אבל אם נאמר דעמוד ברשות הרבים מקרי מחיצה י' יקשה לך דאכתי מאי פריך מעמוד ברשות הרבים כו' דאימא דלא מהני מחיצה י' רק לזרוק אבל לטלטל בספינה לא מהני נמי מחיצה י' גם ממה שכתבו התוס' לעיל בפרקין אהך דעמוד ברה"ר כו' דחייב היינו ע"ג אבל תחתיו לא מוכח דהמחיצות שלו אינו מקרי מחיצות גבוהות י' דאל"כ אמאי לא מהני מחיצות י' שלו גם לטלטל תחתיו כמו בגזוזטרא דמהני המחיצות י' לטלטל גם למטה והוכחה זו יש לדחות דבגזוזטרות עשויות המחיצות לשם כך ולכך מהני גם לטלטל למטה משא"כ בעמוד ברה"ר כו' דאין המחיצות לשם כך ולא מהני לטלטל תחתיו כמ"ש התוס' לעיל גם ההוכחה קמייתא יש לדחות קצת דאימא דהתוספות מספקי להו אי מקרי מחיצות עמוד ברה"ר כו' מחיצות גבוהות עשרה ולכך לא רצו להקשות מיניה לפי האמת אהך דגזוזטרא אלא דלפי תירוצם שכתבו דאיכא לפלוגי בין לזרוק ובין לטלטל אית לן למימר דתלמודא ס"ל דאין מחיצות עמוד מקרי מחיצות גבוהות י' והשתא ניחא שהוצרכו למ"ש וס"ד נמי דלא פליגי רבנן כו' אבל מ"ש למאי דס"ד דאין חילוק בין מחיצות כו' לא יתיישב אכתי מי הכריחם לזה ואולי שהתוס' מפרשים כשיטת רבותיו של רש"י דבקיעת גדיים דגים מהני טפי להוי מחיצה ולמימר גוד אחית כו' והשתא ניחא ס"ד שכתבו בקמייתא ובבתרייתא אבל ממ"ש לקמן בד"ה ויש בקצר כו' ומבטלי בקיעת גדיים גוד אחית כו' נראה שהם מפרשים כשיטת רש"י ולא כרבותיו ודו"ק:

5 בא"ד גזוזטרא שהיה כו' אא"כ עשו לה מחיצה כו' יש לדקדק דמהך מתניתין תקשי לרב הונא דס"ל הכא בספינה דאית לה נמי מחיצה י' ולא אמרי' גוד אחית ומ"ש מגזוזטרא דאמרי' בה גוד אחית וי"ל דאיכא למימר דשאני גזוזטרא שהמחיצות נעשית לשם כך משא"כ בספינה דלא נעשית לשם כך להתיר טלטול בשבת ומיהו ק"ק לפי זה מאי קשיא להו לקמן אהא דקאמר תלמודא ומנא תימרא וכו' וא"ת אמאי לא פשיט ממתני' כו' דאימא דשאני התם דהמחיצות עשויות לשם כך וי"ל דמ"מ ה"ל למפשט שפיר מהך מתני' דגזוזטרא דבקיעת גדיים לא שמה בקיעה ודו"ק:

6 בפירש"י בד"ה הא איכא כו' ועוד מאי דוחקיה דרב יוסף לשנויי הכי נימא כו' ואביי גופיה מאי מותיב כו' עכ"ל ר"ל לפרש"י ניחא דאביי מוקי הך דעמוד כו' אפי' כרבנן דסתמא קתני ונ"ל דוחק לאוקמי כר"י בר"י אלא דרבנן נמי דפליג עלה דר"י ב"י בטרסקל מודו בעמוד וכדמסיק מאי אריא כו' הכא ה"ל מחיצה שאין הגדיים כו' וא"כ ה"ה ספינה ה"ל מחיצה שאין הגדיים כו' אבל לשיטת רבותיו של רש"י דע"כ ההיא דעמוד כו' כר"י ב"י אתיא דלדידיה מהני מחיצות שהגדיים כו' גבי טרסקל למימר גוד אחית אבל רבנן הא פליגי גבי טרסקל ומינה בעמוד ברה"ר כו' דלא מהני מחיצות שהגדיים בוקעין בה למימר גוד אחית ואם כן כיון דאין נראה לרב יוסף דוחק לאוקמא הך דעמוד כר"י ב"י אם כן מאי דוחקיה לשנויי הכי מאי אריא כו' ולפלוגי בין עמוד לספינה ה"ל לשנויי בפשיטות דהך דעמוד אתיא כר"י בר יהודה ורבנן פליגי עליה כדמתקיף לה רב יוסף גופיה ועוד אביי גופיה דמותיב לה מהך דעמוד כו' כיון דלא ידע לאוקמא אלא כר"י בר יהודה כמו בטרסקל מאי מותיב ליה ואת לא תסברא כו' דלא חזינן וחכמים פטרי וכו' ומהרש"ל כתב ליישב שיטת רבותיו ולחלק בין טרסקל לעמוד ואין לי להאריך כי דברים דחוקים הם בפרש"י וק"ק בעיני רש"י דמקשה לרבותיו מפ"ק בתרי דוכתי דבקיעת גדיים מעכבי גוד אחית אמאי לא קשי' ליה בפשיטות מסוף סוגיא דשמעתין דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים מוכח מזה אדרבה דבקיעת גדיים מבטל מחיצה ויש ליישב ודו"ק:

7 תוס' בד"ה פשיטא כו' שמא כו' ומטלטל מרה"י לכרמלית כו' עכ"ל. נ"ל דר"ל דאפשר שלא יכול להגיע מתוך הספינה אל החפץ בידו ויצטרך ליטול קנה ארוך בידו להושיטו מחוץ לספינה אל המים להגיע אל החפץ והשתא שפיר קאמרי שיטלטל הקנה ארוך מרה"י לכרמלית ואתי לאתויי שוב מכרמלית לרה"י החפץ והקנה וק"ל:

8 בד"ה כי אתמר כו' והא דקאמר שכל מחיצה כו' ומסיפא דקתני כו' פריך לרב נחמן כו' עכ"ל. מבואר יותר ברא"ש ע"ש: