חדושי הלכות על בבא בתרא מ׳

1 בד"ה ואצ"ל כו' זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו השטר בו' והא דאמרינן בריש אע"פ כו' עכ"ל וכן בהך דזכו בשדה זו לפלוני וכתבו כו' בזכו בשדה זו לפלוני לחוד בלא אמר וכתבו נמי כותבין אלא משום חוזר בשטר נקט וכתבו דאפי' אמר וכתבו חזר בשטר וק"ל:

2 בד"ה אמאן דלא ציית כו' מ"מ הוה ליה למפרך ולשנויי כדפריך בסמוך כו' עכ"ל פי' דה"ל לשנויא דקושטא הוא דרבה ורב יוסף לית להו דרבא אבל שנויא דבסמוך כההיא מעשה דפרדיסא לא ה"מ לשנויי הכא כמ"ש התוס' דאפילו ציית דינא פשיטא דכתבינן וק"ל:

3 בפרשב"ם בד"ה גלוי מלתא כו' ולא מהני ביה בטול דקודם כתיבה אא"כ ביטלו אחר כתיבה עכ"ל פי' אחר כתיבה ועדיין הגט מחוסר נתינה רשאי לבטלו וכל זה איירי בלא אונס אבל ביש אונס מבטלו אף קודם כתיבת השטר כמ"ש רשב"ם לעיל ומ"ש לעיל דאחר הכתיבה אין המודעא שוה כלום לאו דוקא אלא אחר מסירת השטר וכן מוכיחין דבריו שכתב לבסוף דא"כ כל כו' אחר שנעשו ונמסרו בכשרות כו' וק"ל:

4 בד"ה לא כתבינן כו' ומיהו רב הונא דאמר כו' חזינן דאכשר מודעא אזביני כו' עכ"ל הכי אמרינן התם דאמר רב הונא מאן דחתם אמודעא שפיר חתם ומאן דחתם אשקלתא כו' א וק"ק דאימא לרבא נמי דאמר בשדה סתם דהוי זביני זביני היינו אם לא מסר מודעא אבל אם מסר מודעא מהני כמו לרב הונא ועיין בספר מלחמות ודו"ק: