חדושי הלכות על עבודה זרה ע׳

1 בד"ה שמע ישראל כו' כלא הודיעו שמפליג דמי ובדלא א"ל הוי מוזג ושותה א"צ א"נ שאפילו על השלחן מותר ומיירי הכא שכ"א שותה מיינו עכ"ל כצ"ל כנראה מפסקי הרא"ש ודו"ק:

2 בד"ה פתחו חביתא טובא הכא לאו דוקא טובא כו' עכ"ל דאפי' בודאי פתוח לשם שתיה שרי בפומבדיתא דהוי שם רוב גנבי ישראל אבל משום עובדא דשמואל דלא הוי התם רוב גנבי ישראל נקט טובא דמש"ה יש לתלות בממון והוי ס"ס ועיין בתוס' פ' ח"ה ודו"ק:

3 בד"ה ההוא פולמוסא כו' כך פ"ה לפי שטתו דלעיל כו' עכ"ל היינו לפי שטתו דלעיל שפירש דפליגי רבנן ור"א בשדה דמליא טומאה ואפילו בחד ספיקא מטהר ר"א אבל שיטת ר"ת הוא דר"א לא מטהר אלא בס"ס ורבנן מטמאין אפילו בכמה ספיקות ול"ג לעיל שאני התם כו' עיין ע"ז באורך בתוספות פרק ח"ה ודו"ק:

4 בד"ה פתוחות אסורות משמע אפילו טובא ולא אמרינן אדעתא דממונא כו' עכ"ל אע"ג דלא אמרי' הכי אלא לר"א דאמר ספק ביאה טהור לא ניחא להו למימר דמתני' לא אתיא כוותיה וק"ל:

5 בפרש"י בד"ה אמצרי דגג כו' מתמוגג אני כו' וגרסי' אימצורי קא מצרנא עכ"ל הס"ד ועיין בערוך ערך מצר פי' כדכתיב ויזורר הילד והוא פישוט עצמות ואם הגגות משוות זו לזו יכול למימר הכי כו' עכ"ל ומפירושו נראה דהוה גרס בהנך ברייתות בהיפוך ודו"ק: