חדושי הלכות על עבודה זרה י״ב

1 גמרא ואי תנא מעות דממונא כו' נראה מזה דלא ניחא ליה לתלמודא למימר הכא דלא זו אף זו קתני וא"כ הוא קשה למאי דתני מעין לא איצטריכו הני תרתי משום איסורא דידהו אלא משום היתרא דאם אינו נראה דידהו ולהכי איצטריך תלמודא למימר סברא בכל חד מהני תרתי ואין להקשות דא"כ היתרא דאינו נראה במעין ל"ל דאפשר לומר דאיידי דקתני לעיל היתרא דאינו נראה תני לה נמי בסיפא וה"נ צ"ל איידי דקתני איסורא בסיפא תני לה נמי בהני דרישא א ובהני ניחא נמי משום היתרא דאינו נראה איצטריך למיתני מעין ולא סגי ליה בהא דקתני פרצופות ודו"ק:

2 בפרש"י בד"ה ה"נ לא חשו לאיסור חוצה לה לפני אידיהן ואע"פ כו' עכ"ל כ"ה לשון רש"י בר"ן:

3 תוס' בד"ה דלמא כו' הכא מיירי בתבשיל אכסנאים כו' עכ"ל כצ"ל:

4 בד"ה דכוותה כו' הא לבני תוכה אסור כו' ויהיה מותר אף לידועים שהם בני תוכה כו' עכ"ל ר"ל אף בדמים הידועים שבאין מבני תוכה מטעם דחמרא זבין אבל אם אין הדמים ידועים שהם מבני תוכה קושטא דאין חילוק חוצה לה בין בני חוצה לה בין בני תוכה כמ"ש לעיל בתוס' בד"ה עטלוזא כו' לפר"י ודו"ק:

5 בד"ה כ"מ שאסרו כו' דהלכתא כרב מדפריך הכא והא אמר רב יהודה כו' דפליגא הך ברייתא כו' עכ"ל כצ"ל ועיין בשמעתין בר"ן וברא"ש בפרק חבית וק"ל:

6 בד"ה עיר שיש בה עבודת כוכבים כו' משמע שחזר בו רש"י ממה שהיה מפרש לעיל דלשאת ולתת היינו מקח וממכר כו' עכ"ל צ"ע ממה חזר בו רש"י דכפירושו לעיל דמתני' איירי בכל ענין בין בממכר בין במקח דהיינו בממכר אוסר בדבר המתקיים ובדבר שאין מתקיים מותר כדתניא לעיל בברייתא ובמקח אסור בדבר שאין מתקיים דמתאוה למוכרו כפרש"י לעיל אבל דבר המתקיים מותר לקנות ממנו כך פרש"י גם בשמעתין וכ"כ הרא"ש והר"ן דכפירושו לעיל כך פירושו כאן ואם נאמר שהתוס' הבינו מלשון רש"י הכא שכתב דסתם מוכר עצב הוא שלא היה כתוב בפרש"י כמו שהוא לפנינו דדבר המתקיים שרי אלא דדבר שאינו מתקיים נמי שרי מה"ט דסתם מוכר עצב הוא דהשתא ע"כ מתני' דאסיר לשאת ולתת בממכר לחוד מיירי וא"כ הך ברייתא דאין לוקחין מהן דבר שאין מתקיים מתפרש גם לפרש"י היינו קבלת דורון כמו שפירש ר"ת לעיל וא"כ מאי קשיא להו ומיהו קשיא אי ביום אידו כו' היאך לוקחין מהן כו' ונראה לומר שהם הבינו לעיל מפרש"י דמקח אסור בין בדבר שאין מתקיים ובין בדבר המתקיים ולא נקט בברייתא לעיל אין לוקחין דבר שאין מתקיים אלא משום התירא דמוכרין דבר שאין מתקיים והשתא שפיר איירי מתני' בין בממכר ובין במקח ובדבר המתקיים אבל בשמעתין שפירש רש"י דדבר המתקיים שרי במקח וא"כ כיון דמתני' דאסור לשאת ולתת איירי בממכר ובדבר המתקיים כדקתני לעיל בברייתא כשאמרו אסור לשאת ולתת לא אסרו אלא בדבר המתקיים כו' ע"כ דמתניתין לא איירי במקח דשרי בדבר המתקיים דלא ניחא להו למימר דמתני' לצדדין קתני בממכר בדבר המתקיים דוקא ובמקח דוקא בדבר שאין מתקיים ודו"ק היטב:

7 בא"ד חד פיתא ועלה כו' אמרינן בירושלמי כו' גלוסקין מימיך כו' עכ"ל משום דר"ח גרס פרתא וי"ג ביתא כמ"ש הרא"ש דהוי דבר המתקיים הוצרכו להביא מן הירושלמי דגרס' שלנו פיתא נכונה היא והוי דבר שאין מתקיים וק"ל: