חידושי אגדות על סוטה ל״ג

1 כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מה"ש כו'. לדברי הרא"ש דוקא נקט לשון ארמי לפי שהוא מגונה בעיני המלאכים ולדברי החולקים דאין חילוק בין לשון תרגום לשאר לשונות צ"ל דנקט ארמי שהוא תרגום לרבותא אע"ג שהוא לשון חשוב ניתן מסיני כדאמרי' פ"ק דמגילה ודו"ק:

2 יוחנן כ"ג שמע ב"ק מבית כו'. משמע להו דלאו מפי השכינה היה דא"כ נבואה הוה ואלו המעשים בבית שני היו שכבר בטלה הנבואה אז משמתו חגי וזכריה ומלאכי אבל בבת קול כדמסיק היו משתמשין גם לאחר חורבן בית שני כדמוכח פ"ק דיבמות וכן י"ל דמשתמשין היו במלאכים או כדמסיק גבריאל הוה ואע"ג דגבריאל יודע בלשון ארמי אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי דאפשר שהוא אינו ממונה לקבל התפלות להביאן לפני ית' ב"ה ודו"ק:

3 אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה זורחת כו'. עי' פרש"י הכא ויהיה לפי זה אחרי דרך מבוא גו' הכל דבור אחד ר"ל אחרי מופלג ורחוק מן מבוא השמש דהיינו מן המזרח לצד מערב ומ"ד לקמן מבוא השמש מקום שהחמה שוקעת יהיה ג"כ הכל דבור א' אחרי מופלג ורחוק מן מבוא השמש דהיינו מן המערב סמוך לירדן שהוא מזרח א"י אבל רש"י בחומש לקח לעצמו דרך אחרת שפירש אחרי רחוק מן המזרח ודרך מבוא השמש לצד מערב וב' דבורים הם והוא דלא כמאן מהני תנאי דשמעתין ואפשר שדרכו בפירוש החומש לשמור הפשוטו ולפי הניקוד בב' טעמים משמע ליה לפרש בב' דבורים כמו שפירש שם ועי' בזה מה שכתבנו כה"ג בחידושי הלכות וק"ל:

4 בארץ הכנעני ארץ החוי הוא כו'. פרש"י בניחותא כו' והיינו משום דאהא לא השיב ראב"י מידי דלאו קושיא הוא דגם אם חוי הוא קורא כנעני שהוא כולל כל ז' עמים בהרבה מקראות ומיהו מול הגלגל והלא לא ראו כו' דקא"ל בל' קושיא לכאורה לא השיב ראב"י כלום ויש ליישב כיון דכולי קרא להראות הדרך אתי ממילא לא תקשי לן הא דלהראות הדרך נמי אתא שהיה מול הגלגל. וענין להראות להם הדרך בשניה כמו בראשונה. עי' פרש"י ויותר נ"ל לפרש להראות להם הדרך בשניה דהיינו בכבוש ל"א מלכים ע"י יהושע כמו שהראה להם הדרך בראשונה בימי משה בכבוש ארץ סיחון ועוג דהאחת מפורש שם בדרך לכו ולא בשדות וכרמים דכתיב במלחמת סיחון לא נטה בשדה ובכרם וק"ל:

5 בפרש"י בד"ה כדרך שהראה להם כו' שעתיד הענן לפסוק במיתת משה כו'. והא דאמרי' בפ"ק דר"ה ותענית דבזכות אהרן היה הענן וכשמת נסתלק אפשר שחזר אחר כך בזכות משה כמו הבאר שנסתלק במיתת מרים וחזר שוב בזכות משה וק"ל:

6 בכל יום ארון כו' והיום נסע תחלה כו'. דכל זמן שהיו בחו"ל שהיא ארץ טמאה לא היתה השכינה שורה אלא בתוך בני ישראל באמצע הדגלים כמפורש במסעות אבל משבאו לארץ הקדושה נסעה השכינה תחלה כאלפים אמה לפניהם שמורה שהוא אלהי אותה הארץ כמ"ש בזה הרמב"ן בפסוק אלהי נכר הארץ וז"ש הנה ארון הברית ששם השכינה אחר שהוא אדון אותה הארץ הקדים עצמו ועבר לפניהם וע"כ נשאוהו אז כהנים כמ"ש ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים ולכך נמי קאמר כשהחזירוהו למקומו שהוא קדש קדשים היה ע"י בני אהרן הכהנים וכן הסבת יריחו שכל ענינו היה בקדושה ז' שופרות בז' ימים ובפעם ז' היה ג"כ ע"י ז' כהנים הקדושים וק"ל: