חידושי רמב"ן על מכות י״ז

1 מתני' קדשי קדשים חוץ לקלעים. פרש"י ז"ל דלקי משו' ובשר בשדה טרפה לא תאכלו דהיינו בשר שיצא חוץ למחיצתו. וקשה לי דהא הוי לאו שבכללות דמרבי קדשי קדשים שיצאו חוץ למחיצתן ועובר שהוציא ידו חוץ למחיצתו ממעי אמו ולחולין שנשחטו בעזרה. וכיון דלאו שבכללות הוא לא לקי עליה. ואיכא למימר כיון דלא כתיבי אסורי אלא אמר מי שיצא חוץ למחיצה הראויה לו שהוא בשדה לא תאכלו כלהו כחד איסורא דמי ודמי ללאו דלא תאכלו כל נבלה ולאו דלא תעשה כל מלאכה דלא הוי לאו שבכללות, זה כתבתי לקיים דברי רש"י ז"ל. ולי נראה דלקי משו' לא תוכל לאכול בשעריך בקרך וצאנך זה חטאת ואשם חוץ לקלעים כדר"ש וכדבעי' למכתב בגמ':

2 גמרא אפילו למ"ד עונשין מן הדין אין מזהירין מן הדין. פרש"י ז"ל דהיינו ר' יצחק דאית ליה עונש אחותו שהיא בת אביו ובת אמו מן הדין. ואין זה נכון דהא אמרינן בריש פרקין גמר עונש מאזהרה בג"ש דאחותך אחותך קאמר ולא במה מצינו דהא אמרי' בשמעתא מפו' לרבנן אין עונשין מן הדין ואידך גמר עונש מאזהרה ולא אמרינן עונשין מן הדין. אלא מדר"ש גופיה קאמרי' דאמר העובד ע"ז ניתן להצילו בנפשו מק"ו ומפרש לה התם בגמ' קסבר עונשין מן הדין והתם ליכא אזהרה דהא אזהיר רחמנא אע"ז ולא אשכחן בשום דוכתא דאמר מזהירין מן הדין ואע"ג דהתם איכא לפרושי דקסבר ר"ש גלויי מילתא בעלמא הוא הכי קאמרינן אפילו את"ל דסבר ר"ש בכל מקום נמי עונשין מן הדין התם לא אשכחן דמזהירין ומיהא משמע לכ"ע דאין עונשין מן הדין אלא היכא דס"ל גלויי מילתא בעלמא דהא לא אשכחן מ"ד גבי עדי' זוממי' הרגו נהרגי' וכלהו ס"ל אין נהרגין וטעמא משו' דאין עונשין מן הדין: