6פיסקה אחת עשרה: בגדי כהונה כ"ח, ו'–מ"ג פיסקה זו, הפותחת, אחר ההקדמה הכללית שבפיסקה הקודמת, את התיאור המפורט של מלאכת העבודה לשירות במשכן, מתחילה במלה ועשו, כפיסקה הפותחת את תיאור מלאכת העבודה לעשיית המשכן עצמו כ"ה, י'; וגם כאן נכתבה מלה זו כדי להתקשר אל מה שקדם. נאמר למעלה, בפס' ה': והם האומנים יקחו את הזהב וגו', וכאן ממשיך הכתוב ואומר: ועשו.7הבגד הבא כאן תחילה הוא האפוד. השם אפוד נגזר כנראה משורש אפד, כדוגמת אזור משורש אזר, וכמוהו השם אפדה כ"ח, ח', ועוד. הוא נמצא גם באוגריתית, ואין מן הצורך לראות בו מלה שאולה מן האכדית. משמעותו הראשונה היתה כנראה מעין סינר פשוט המקיף את המתנים, ובמשמעות זו מדובר על אפוד בד של משרתי המקדשים שמ"א ב', י"ח; כ"ב, י"ח; שמ"ב ו', י"ד; דה"א ט"ו, כ"ז. ממשמעות זו באות שתי משמעויות משניות: א כלי מיוחד לפולחן, שאין אופייו ברור שופ' י"ז, ה'; י"ח, י"ד, י"ז, י"ח, כ'; שמ"א כ"א י'; ב אחד מבגדי הקודש המיוחדים לכהן הגדול. ובמשמעות אחרונה זו הוא בא בפיסקתנו. התיאור שבכתוב סתום במידת מה, וכמה פירושים שונים נאמרו עליו ועל פרטיו. כאן, לפי שיטתנו, לא נביא את הפירושים השונים חוץ מפרטים אחדים כשיהיה מן הראוי לציינם מאיזו סיבה שתהיה, ונסתפק בזה, שנפרש את פשט הכתוב כפי שנראה נכון לעינינו.8ברשימה שלמעלה, פס' ד', נזכר תחילה החושן, החשוב ביותר. ואחריו האפוד. כאן, בתיאור המלאכה, מן הצורך היה להקדים את האפוד. הואיל והוא הרקע של החושן. לפיכך ידובר ראשונה על האפוד, אחריו על החושן. ואחריו על דרך חיבורו של החושן אל האפוד.9כתוב כאן ועשו את האפוד בה"א הידיעה, כדוגמת ה"א הידיעה אשר בכ"ז, א' ועשית את המזבח מכיון שהאפוד, כמזבח, היה נמצא. בצורה אחת או בצורה אחרת, בכל מקדש, ורק צורתו ותכונותיו היו מיוחדות במקדש הישראלי. הוא ייעשה, כיריעות המשכן, זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר, מעשה חושב, ויהיה, כפי המשמעות המקורית של שמו, מקיף את מתני הכהן לא את חזהו כפי שרבים סברו, ויהיה נטוי מצד פנים, ושתי קצותיו תתחברנה זו לזו מצד אחור.
