1פיסקה שש עשרה: בגדי כהונה ל"ט, ב'–ל"א בפס' ב'–כ"א מדובר על האפוד ועל החושן. גם כאן אין אלא חזרה על מה שכתוב למעלה כ"ח, ו' ואילך;ועי' פירושי שם. וגם כאן באים שינויים כדרך שבאו על עשיית המשכן וכליו: א שינויים בצורה, למשל: שם פס' ז' שתי כתפות, וכאן רק כתפות; שם שם: קצותיו וחֻבר, וכאן: קצוותו קצותיו קרי; ועי' ל"ז, א'-ט' חֻבר; שם פס' ח': כמעשהו ממנו יהיה, וכאן פס' ה': ממנו הוא כמעשהו; בפס' ט' כאן נפלו המלים עשו את החושן, והמלה כפול שבסוף; ועוד כיוצא באלה.2ב שינויים שנשתנו מפני שכאן מדובר על ביצוע המלאכה, ורק על ביצוע זה; לפני המלים מעשה חושב שבסוף פס' ו' שם נוסף כאן בפס' ג' ביאור השיטה לאריגת פתילי הזהב בתוך חוטי הצמר והפשתים: וירקעו את פחי הזהב, כלומר שעל ידי הכאה בפטיש ריקעו את הזהב עד שעשו ממנו עלים דקים פחים, וקצץ פתילים, כלומר שקיצצו את העלים האלה ועשו מהם פתילים פתילים, מעין חוטים או סרטים צרים, לעשות, לעבד אותם ולארוג אותם, בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש: תוכן פס' ט'–י"א שם בא כאן בפס' ו' בצורה מקוצרת, המספקת לבאר מה שעשו האומנים; וכן תכנו של פס' י"א שם מקוצר כאן בפס' ז'; וכן תכנם של פס' י"ג-י"ד שם בא כאן במלים קצרות בתחילת פס' ט"ז; פס' יב ופס' כ"ט-ל' שם, שאינם שייכים לעשייה, אלא לשירות, אינם חוזרים כאן; בסוף תיאור האפוד פס' ז' ובסוף תיאור החושן פס' כ"א נוסף כאן כאשר צוה ה' את משה, כדי להדגיש שהכל נעשה בהתאם לציווי, כפי שנאמר כבר בדרך כלל בפס' א'. וסיום כזה יבוא גם להלן כשידובר על יתר בגדי הקדש.
