ברית עולם על ספר חסידים תר״ז

מהדורה: יוזעפאף, תר"ל

« ברית עולם על ספר חסידים תר״ו:א׳ ברית עולם על ספר חסידים תרי״א:א׳ »

1 ספר חסידים פתח ↗

אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר מיכה ז יח נושא עון ועובר על פשע. למי נושא עון למי שהוא עובר על פשע. בינונים עד עשור תלוים. ולא בינונים ממש. כי אי אפשר לצמצם שלא יכריע כף חובה או כף זכות בהכרע כל דהוא ואם שוים הרי רב חסד מטה כלפי חסד אלא אע"פ שכף חובה מכרעת נקרא בינוני שאותו עון שמכריע יותר מן הזכות אינו גדול שימות בה. ואם זכיות מכריעות ואין הזכות שמכריע גדול כל כך שיחיה בו אע"פ שמכריע שיוכל להחיותו מן המות נקרא בינוני שהרי רבה בר נחמני אמר אנו בינונים. אמר אביי א"כ לא שבקת חיי לכל בריה. ולא נוכל לומר שהוא אמר בזה הענין כמו שהוא אומר במקום אחר לעולם יראה אדם עצמו כמו בינוני מחצה עונות ומחצה זכיות אם עשה זכות אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם לטובה. כי על זה לא היה משיב אביי אם כן לא שבקת חיי לכל בריה אלא בינונים אע"פ שמכריע זכות או חובה שכל כך אין בזכות המכריע להחיותו בו. שאם אדם בינוני תלוי עד יום הכפורים גם בי"ה יהא בינוני פעמים רב חסד מטה כלפי חסד. ועוד זכות יה"כ מכריע והוא שזכיותיו מן גמילות חסדים. והוא מועיל לו שיתפללו עליו. וזהו כי ברבים היו עמדי רבים לא נאמר אלא ברבים בשביל רבים. ואם חטא לרבים אע"פ שרוב זכיות עשה פעמים שלוקה בזה העולם או מיתה או הוא או זרעו או ממונו או שאר צער ופעמים נושאים פני אבותיו ומאריכים לו אע"פ שרבו עונותיו כמו למנשה או שזכה במועט ופורעים לו. ויש צדיקים שמתים על שגגות כדי שילמדו אחרים מזה. כאותו תלמיד ששאל אליהו זכור לטוב לאשתו בימי ליבונך מהו אצלך וזה לא היה מן התורה בפי'. וכן כדו בר קיימת קמי מרך כדי שילמדו אחרים ממנו וכגון עוזא. ויש שימות שמשנה מנהג הראשונים כגון פיוטים שהורגלו לומר קרובץ דרבינו משולם שאחד אמר קרובץ אחרת ומת בתוך שלשי' יום ואחד לא רצה לומר אין צור חלף ומת בתוך שלשים יום שאין עון זה מן התורה אלא אל תשיג גבול עולם. ופעמים שהאב הצדיק מצדיק את זרעו וכששומע שנגזר רע על זרעו הוא מקבל עינוי בקבר כדי לפדות את זרעו ואף צדיק בשביל צדיק אחר שנאמר שמואל א' יב טו והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם ופעמים כשלוקים הבנים מעמידים אבותיהם שם כשהיה בידם למחות ולא מיחו. או כשגרם עון אביהם או פעמים מעמידים הצדיק שם שנא' וירא ישראל את היד הגדולה ישראל סבא. וכתיב תהלים נח יא ישמח צדיק כי חזה נקם אשר עשה ה' במצרים מצרים סבא כדי להדאיב בשרו ונפשו שנאמר איוב יד כב אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל. וכתיב גבי עלי הכהן שמואל א ב לג להדאיב את נפשך. אף עלי בכלל. וצדיק שמת על השגגה לעתיד מקבל שכר על מיתתו. שלא מת אלא על השגגה. או על דבר קטן בשביל אחרים שנא' הן צדיק בארץ ישולם אף כי רשע וחוטא. וכתיב משלי יג כג יש נספה בלא משפט וראוי לקבל שכר ויש שלוקה בשביל שהי' שמח במפלת חבירו שנאמר שמח לאיד לא ינקה וכתיב איכה ד כא שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס וכתיב איכה א כא שמעו רעתי ששו. וכתיב איכה א כא הבאת יום קראת ויהיו כמוני. וכל המצטער על צער רשעים שהיו אכזריים נפרעים ממנו וכתיב משלי יא י באבוד רשעים רנה. וכשתבא שמחה או טובה לצדיק מצוה לשמוח שנאמר ביום טובה היה בטוב וכתיב תהלים קו ד זכרני ה' ברצון עמך פקדני בישועתך מה גרם כי עסקתי לראות בטובת בחיריך ולשמוח בשמחת גויך:

1 לא שבק מר חיי לכל בריה וכו'. בנערותי פירשתי דר"ל לא שבק מר בחי' חיי העה"ב בין לפי פשוטו בין לפי סודו לכל בריה בדורנו זה כי מר קרי' לנפשי' בינוני אמור מעתה מי גבר יזכה לבחי' חיי העוה"ב ודוק:

« ברית עולם על ספר חסידים תר״ו:א׳ ברית עולם על ספר חסידים תרי״א:א׳ »