ברית עולם על ספר חסידים נ״ו

מהדורה: יוזעפאף, תר"ל

« ברית עולם על ספר חסידים נ׳:א׳ ברית עולם על ספר חסידים נ״ז:א׳ »

1 ספר חסידים פתח ↗

ועניים מרודים תביא בית גדול הקבלת אורחים מהקבלת פני שכינה שנאמר בראשית יח ג ויאמר אדני אל נא תעבור מעל עבדך אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא המתין לי עד שאכניס אורחים לביתי ואין האדם חייב להאכילם בשר ולהשקותם יין אלא כפי שהיכולת בידו את לחמו ומימיו יתן להם בשמחה כי טוב ארוחת ירק ושמחת פנים משור אבוס ופנים זועפים ולעת האוכל ידבר עמו אדוני אכול בשמחה ושתה בלב טוב יינך או מימיך כי הצור יודע כי ברצון ובנפש חפצה הייתי נותן לך בשר בחיי נפשי שאין לי מה שאתן לך ועל זה נאמר ותפק לרעב נפשך ובבקר בעת לכתו יתן לו מעט לחם כי לפי שלא נתן יהונתן פת לדוד בלכתו ממנו נתגלגל הדבר ונהרג נוב עיר הכהנים ונענשו שאול ויהונתן ועל זה נאמר על פת לחם יפשע גבר. וכשם שמצוה להכניס כך מצוה ללוותם שנאמר בראשית יח טז ואברהם הולך עמם לשלחם בא וראה כמה גדול פת לעוברי דרכים שהרי מיכה שעשה הפסל והעמידו אצל המשכן עד שהיו מתערבים עשן הפסל ועשן המערכה ואמר הקב"ה הניחו לו לפי שהיתה פתו מצויה לעוברי דרכים:

1 בא וראה כמה גדול פת לעוברי דרכים שהרי מיכה כו' הניחו לו וכו'. ה"נ אמרינן בסנהדרין גבי אחאב דק"ב שהי' עע"ז וע"י שהיה מהנה ת"ח מנכסיו כפרו לו מחצה ע"ש ומכאן נראה במופת גודל מעלת הצדקה אשר לא ישוער דמהניא אף כשעע"ז. וכבר למדנו רבינו האר"י זצ"ל דאין עבירה מכבה הצדקה מעין דוגמא דאין עבירה מכבה תורה וכמ"ש אני ההדיוט בדרושים בס"ד:

1 סנהדרין פתח ↗

אָמַר רַב נַחְמָן: אַחְאָב שָׁקוּל הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר ה׳ מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה״. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יוֹסֵף: מַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ ״רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה׳ אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ״, וּתְנֵינָא: בְּכׇל יוֹם הָיְתָה שׁוֹקֶלֶת שִׁקְלֵי זָהָב לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאַתְּ אָמְרַתְּ שָׁקוּל הָיָה?! אֶלָּא, אַחְאָב וַותְּרָן בְּמָמוֹנוֹ הָיָה, וּמִתּוֹךְ שֶׁהֶהֱנָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִנְּכָסָיו כִּיפְּרוּ לוֹ מֶחֱצָה.

« ברית עולם על ספר חסידים נ׳:א׳ ברית עולם על ספר חסידים נ״ז:א׳ »