1מן המנחה וכו'. מתשע שעות ולמעלה.2עד שעה וכו'. עד ועד בכלל.1נפסיק וכו'. כלומר, נפסיק את הסעודה ונקדש קדושת היום.1ועקרו וכו'. אבל בעה"ב נשאר במקומו, במקום סעודה.2קדושת היום וכו'. כשיטתו לעיל בה"ב שמפסיק לקדושת היום ומקדש. עד שעה וכו'. עד ועד בכלל.1מזגו לו וכו'. הכל הוא מדברי ר' יוסי, שסובר שאינו מפסיק מסעודתו, וכשגומר מברך על המזון, ואח"כ מקדש.1כך היו וכו'. כלומר, אם היו יותר משלשה, עיין בבה"א. נטילת ידים וכו'. כלומר, מים ראשונים לסעודה.1מחמשה וכו'. שלא יצטרך הגדול לחכות בין נטילה לברכת המוציא.2מן המברך. כדי שיתקין את עצמו לברכה ירושלמי.1ממתינין וכו'. משום ד"א ומשום אבק גזל. פושט וכו'. כלומר, פושט את ידו לאכול.1מפני סכנת וכו'. שלא יאכילנו רוקו, ויתבלעס.1שאין דעת וכו'. ושמא חבירו הוא איסטניס, ודעתו רעה.1אוכל וכו'. כלומר, אוכל כזית משלהם, כדי שיצטרף עמהם לזימון.1מתיקה וכו'. כלומר, פירות או תבלים מתוקים שבאו בתוך הסעודה מחמת הסעודה, ברה"מ פוטרתן.1לאחר המזון וכו'. כלומר לאחר הסעודה ולפני ברה"מ.1להפסיק מפסיק וכו'. לפי שיטת הבבלי פירושו כפשוטו שמותר להפסיק בין נטילה לברכה עיין בטאו"ח סי' קס"ו, ועיין בשו"ת הרש"ל סי' ל"ד. ובבה"א פירשנו ע"פ שיטת בני א"י.1ואין מוציאין וכו'. צ"ל כגי' ד: ומוציאין וכו'.1ואינו מוציא וכו'. ואפילו אשה אינה יוצאת בברה"מ שלו, שמא אינו לא זכר ולא נקיבה. עיין בבה"א.1פטורין ואין וכו'. המלה "פטורין" צריכה מחיקה, וצ"ל: אין וכו', כגי' כי"ע והראשונים. ונשים אין מוציאות את הרבים בברה"מ מפני כבוד הצבור.2לבעלה. כלומר, ומוציאה אותו בברה"מ. ולאו דווקא בעלה, אלא שדברו חכמים בהוה, שאין דרכה של אשה לאכול עם אחר ביחידות. לאביו. ואביו עונה אחריו כל מה שהוא אומר.1שאין יכול וכו'. ואפילו אכל כזית חליבה.2ואין מדקדקין וכו'. כלומר, לבודקו אם הביא שתי שערות, כדי לצרפו לעשרה לעניין תפלה וכו'.3הנקדנין וכו'. נקדנין, נקרנין, הם "המדקדקין על דברי תוהו" תשה"ג הרכבי, 145. וכבר הביאו הראשונים בבבלי במקומו את הברייתא בד"א זוטא פ"ו היגר דא"ר, 119: לא יהא אדם לא נוקרן ולא עוקמן וכו'. על כך. כלומר, אם אמר נברך.1אחר שיפטור וכו'. צ"ל; אחד שיפטור וכו', כלומר שלא אכל כזית דגן ופטר את עצמו מן הזימון, ועיין בבה"א.1עונין וכו'. שהרי גוי אינו מצווה לא על הברכות ולא על הוצאות ש"ש לבטלה.2את השם וכו'. צ"ל; כותי המברך בשם וכו' כגי' ד וכי"ע. ואסור לענות אמן אחריו עד שישמע כל הברכה, שהרי הכותי מצווה על הברכות ועל הזכרת ש"ש לבטלה.1מקריב וכו'. כלומר, ישראל שמסר מנחה לכהן להקריבה, או כהן שלא הקריב מנחה מימיו, עיין בבה"א.2מקריבן וכו'. כלומר כשהכהן קומצן.3מקריבן וכו'. כלומר, כשמקבל את הדם.1לעצמו. כלומר, ואין מזמנין.1בסעודן וכו'. ומכיוון שהסעודה גרידא היא שכרן, אף זמן ברה"מ כלול בתוך שכרן.1שהיום גורם וכו'. כלומר, שאלולי כבוד היום לא נצרכו ליין פיה"מ להר"מ. וכבר קדש וכו'. שקדש היום מאליו משחשיכה, ועדיין לא בא יין לפניו רש"י בסוכה.2שהיין גורם וכו'. שאם אין לו יין אינו מקדש במיוחד. תדירה וכו'. ואפילו אם לא אמר עדיין קדושת היום בתפילה, ברכת היין קודמת.1ניטמאו וכו'. כלומר, הניצוצות שניתזו מתוך הכוס על גביו נטמאו מחמת סתם ידים, וטימאו את גבי הכוס, וממילא חוששין שמא יגע בגבי הכוס בידיו שנשאר עליהן משקה טופח אחרי הנטילה, וייטמאו בגבי הכוס בבלי.2אחורי הכוס וכו'. כלומר, ומה תועלת בנטילת ידים לפני המזיגה.1ויטבלו וכו'. צ"ל: ויטמאו, כשאר הנוסחאות.2על הכסת וכו'. שהרי אין שם אוכלין, שלטומאתם גרידא חוששין, כלהלן.1אובדן וכו'. שאם נוטל ידיו לפני הכיבוד, המים ניתזין על האוכלין ונמאסין רש"י והר"מ.1כוס יין וכו'. כלומר, כוס יין של ברכה, ושמן שלאחר הסעודה, כדי להעביר זוהמת הידים ולשם ריח. ומחזיק בימין את הכוס שמברך עליו תחילה.2על השמן. כלומר, בורא שמן ערב; או, אשר נתן ריח טוב בשמן ערב.3מברך וכו'. מפני שהנאת הריח היא מיד, אבל הנאת יין אינה אלא אחרי ששותיהו רשב"א, מאירי ורא"ה. וטחו וכו'. כדי שלא ישאר הריח בתוך ידיו, וכמבואר בסיפא: לפי שאין שבח וכו'.1בתחלה. שהרי כבר נתחייב בה, ואין מעבירין על המצות רש"י פסחים. בסוף. שהיא אפוקי יומא, ומאחרין כל כמה שאפשר.2מאור וכו'. מפני שהנאתו תדירה.3בשמים וכו'. מפני שאינו מברך על המאור אלא במו"ש, ואינו מברך על הנאתו, אלא רק לזכר שנברא במו"ש. או"ש, עיין בבה"א.4לכולן. מפרש בבבלי משום ברוב עם הדרת מלך משלי י"ד, כ"ח.5לעצמו. מפרש שם; משום בטול בית המדרש.1של גוים וכו'. מפני שאין מברכין על נר שלא שבת ועשו מלאכה לאורו.2מישראל. כלומר, מנר של ישראל שהדליקה במוצאי שבת.3חשובין וכו'. כלומר, עלו במחשבה להבראות וכו'.1נכנס ויוצא וכו'. כלומר, שיוצא שלא על מנת לחזור מיד.
