פירוש קצר על ברכות א׳

1 איכה רבה פתח ↗

קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת, רַבִּי אוֹמֵר אַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּלַּיְלָה, וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת בַּיּוֹם. הָעוֹנָה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעֵת, וְהָעֵת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעוֹנָה, הָרֶגַע אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעֵת, וְכַמָּה הוּא רֶגַע, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר כְּדֵי לְאָמְרוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כְּהֶרֶף עַיִן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת רִבּוֹא וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה לְשָׁעָה, זֶה הוּא רֶגַע. רַבִּי נָתָן אָמַר שָׁלשׁ אַשְׁמוּרוֹת בַּלָּיְלָה. רַבִּי זְרִיקָא וְרַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר תהלים קיט, סב: חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר תהלים קיט, קמח: קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים, רַבִּי חִזְקִיָּה וְאָמְרֵי לָהּ רַבִּי זְרִיקָא וְרַבִּי אַמֵּי, חַד אֲמַר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי, וְחַד אֲמַר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי נָתָן, מַאן דְּאָמַר טַעְמָא דְרַבִּי, הָא נִיחָא. מַאן דְּאָמַר טַעְמָא דְרַבִּי נָתָן שופטים ז, יט: רֹאשׁ אַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה. וְרַבִּי נָתָן מַה מְּקַיֵּם חֲצוֹת לַיְלָה, אֶלָּא פְּעָמִים חֲצוֹת לַיְלָה, וּפְעָמִים קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת. וְאֵיךְ עֲבִידָא, בְּשָׁעָה שֶׁדָּוִד אוֹכֵל סְעוּדַת עַצְמוֹ אוֹכֵל עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת וְיָשֵׁן עַד רֹאשׁ אַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה וְעוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וּבְשָׁעָה שֶׁדָּוִד אוֹכֵל סְעוּדַת מְלָכִים, אוֹכֵל עַד הָעֶרֶב וְיָשֵׁן עַד חֲצוֹת, וְעוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מֵחֲצוֹת לַיְלָה וּלְמַטָּה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא הָיָה הַשַּׁחַר בָּא וְדָוִד יָשֵׁן, וְהוּא שֶׁאָמַר דָּוִד תהלים נז, ט: עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר, אִיתְעַר יְקָרִי מִן קֳדָם יְקָרֵיהּ דְּבוֹרְאִי, יְקָרִי לֵית כְּלוּם קֳדָם יְקָרֵיהּ דְּבוֹרְאִי. אָעִירָה שָּׁחַר אֲנָא מְעוֹרֵר שַׁחֲרָא וְלֵית שַׁחֲרָא מְעוֹרֵר לִי. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר מְנַחֵם אָמַר כִּנּוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו וְהָיָה עוֹמֵד וּמְנַגֵּן בּוֹ בַּלַּיְלָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי כִּנּוֹר תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מלכים ב ג, טו: וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, וְהָיָה כְּנַגֵּן בַּמְנַגֵּן אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, הַכִּנּוֹר מֵאֵלָיו הָיָה מְנַגֵּן, וּכְשֶׁהָיָה דָּוִד שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ הָיָה עוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים קוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד עוֹסֵק בַּתּוֹרָה הָיוּ אוֹמְרִים וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִיָּד הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה. וּמַה מְּקַיֵּם רַבִּי קְרָיָה דְרַבִּי נָתָן, אָמַר רַבִּי הוּנָא סוֹפוֹ שֶׁל שְׁנִיָּה וְרֹאשָׁהּ שֶׁל שְׁלִישִׁית שֶׁמְתַוְּכוֹת הַלַּיְלָה. אָמַר לוֹ רַבִּי מָנֵי אִלּוּ נֶאֱמַר תִּיכוֹנוֹת יָאוּת הֲוַת, הָא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא תִּיכוֹנָה, קַדְמָיְיתָא לָא מִיתְחַשְּׁבָה, דְּעַד כַּדּוּ לָא אֲתָא עִידָן.

1 שבני אדן. שבני אדם.

2 בלילי שבתות. פירש"י; ממהרין לסעודה, שהכל מוכן.

3 שאין ראיה וכו'. שהיום כלה בצאת הכוכבים.

4 ארבע משמרות וכו'. מפרש את משנתנו; מאימתי קורין את שמע בערבין וכו' עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר' אליעזר. ועיין בבלי ג' א'. העונה אחת וכו'. הכל הוא מדברי רבי, והוא באר את חלוקת היום כגי' הירושלמי ואיכ"ר והלילה, ואת חלוקת השעה.

1 חבירו וכו'. פירשו בירושלמי בחבירו שרואהו לקיצין, כלומר לפרקים, אבל לא בחבירו הרגיל אצלו.

2 שנתיאשו וכו'. כלומר, שנמנעו. וכנראה שר' יהודה הרגיש שלא התכוננו להפסיק ולקרוא.

3 אלא וכו'. כלומר, ולא כמו שדמיתי מתחילה. ואחר כך וכו'. אחרי שגמר ר' יהודה.

1 בשבתך וכו'. כלומר, בשבת דידך, כשאתה יושב לך בביתך לטובתך ולהנאתך.

2 ובלכתך וכו'. כלומר, בלכתך לטובתך, דהיינו טרדה של רשות. מעשה בר' וכו'. הברייתא נסמכה למשנתנו פ"א מ"ג; בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו וכו', ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו.

1 זמן קרית וכו'. כלומר, של ערב.

2 מה זה וכו'. כלומר, וכי עשית כן בכוונה מיוחדת, כדי לנהוג כב"ש.

3 מפני מה וכו'. כלומר, וכי יש לך דין, או שמא אבילות אירעה לך? כנגד המשחיתים. אני מגדל זקני לשם הוכחה והפגנה נגד משחיתי הזקן בתער.

4 אני שהייתי וכו'. כלומר, שנינו עשינו מה שעשינו, כדי להוציא מלבות החולקים עלינו. אמ' לו וכו'. כלומר, ר' ישמעאל הודה לו בגוף הדבר, אלא שהוכיח אותו שיש הפרש בתוצאות מעשיהם.

5 שלא יראו וכו'. כלומר, אלמלא שראיתי אותך שהטיתה, לא הייתי נזקף, עיין בבה"א. למה וכו'. כלומר, ולא הזכירו אותה בשמה, כלהלן רפ"ב ומשנת תמיד רפ"ה.

1 מקום וכו'. כלומר, ללמדנו שארוכה וקצרה הן בדווקא. ולהלן מפרש את מהות הקיצור והאריכות.

1 תעניות. כלומר, בברכת גואל ישראל ובשש ברכות שהוא מוסיף.

2 ראש השנה וכו'. "בתקיעות דבי רב, דהיינו עלינו לשבח וכו', ומאריכין בברכות דיום הכיפורים בוידוי ובאתה בחרתנו ובתחנונים ובכל מילי דתחנונים וכו' ". ס' הפרדס. מברכות וכו'. לפי פשוטו פירושו שמתוך מטבע האריכות והקיצור בברכותיו ניכר המברך.

1 מלמדין אותו וכו'. פי' בתוספ' שהטעם הוא משום יהירות, או שלא יהא כל אחד מחמיר כרצונו.

1 עם המברך. כלומר, כל העניות שאתה עונה אינן "עם" המברך אלא "אחר" המברך. ר' יהודה וכו'. כלומר, פסוקים הללו היה ר' יהודה עונה "עם" המברך ולא אחריו, מפני שזו היא ענייה לנתינת רשות, וכולם כאחד עונים ואומרים קדוש קדוש וכו'.

1 מזכירין וכו'. כלומר בברכות ק"ש.

1 קרויה הר. שהרי הכתוב מדבר לפני בניינה, עיין במדרשות שצוינו במסה"ת. ושמא הכוונה לסוף הדברים; אדיר מהררי טרף תהלים ע"ו, ג'.

2 אימתי וכו'. כלומר, בזמן ההוא יזכור ה' את ירושלים ויתכפר לה.

פירוש קצר על ברכות ב׳:א׳ »