פירוש קצר על ברכות ד׳

1 לה' וכו'. כלומר, ונמצא כאילו נהנה מן ההקדש, ולפיכך; הנהנה וכו'.

2 כל המצות. והברכה משלימה את כל המצות שקיים בהכנת הפת כלאים חלה מעשרות. עיין בבה"א.

3 בפניו וכו'. כלומר להנאתו גרידא.

1 ספווניות. כלומר, ענבים שבאים בסוף העונה, בסתו, "ומשקה היוצא מהן הוי חומץ" ערוך ערך סתו, והיינו שהוא חמוץ מתחילתו. מברך וכו'. ואינו אוכלן בלא ברכה אעפ"י שנשתנו לגריעותא, כשם שחייב לברך אף על מורייס, אעפ"י שהיין והשמן שבו כל אחד נשתנה לגריעותא ע"י המלח וכן ציר הדגים שנפלט, עיין בבה"א.

1 תרגומה. מאכל הבא לקינוח סעודה, עיין בבה"א. כסנין. הוא שם כולל לקליות, מיני פירות, זרעונין ותבלין יבשים.

2 ירקות וכו'. כגון קישואים, דילועים מלפפונות וכדומה.

1 ר' יוסי וכו'. כלומר, וחולק על ר"מ.

2 שנשתנה וכו'. כלומר, אם שינה את המאכל מברייתו, וע"י זה נשתנה שמו. והיא הלכה בפני עצמה, ואינה עניין למחלוקת ר"מ ור"י.

1 שלש וכו'. כלומר, ברכת המזון.

2 אחת. כלומר, מעין שלש.

1 נכנסין וכו'. כלומר לחדר ההמתנה.

2 ידו אחת. משום נקיות.

3 עלו וכו'. כלומר, עלו על המטות בחדר האוכל והסבו, ולפי ששינו את מקומם מברכים שוב.

4 שתי ידיו. כלומר, נטילת ידים ממש, כהלכה.

5 אין לו וכו'. כדי שלא לבייש את בעה"ב.

1 לסוך וכו'. לעשות צרכיו בגסים.

2 והטפיח. פך המים.

1 פנוי. ושמא יקדים קנה לוושט כשיצטרך לענות אמן.

1 מברך וכו'. מפני שהאורז הוא עיקר. וכן להלן בצנון ומליח.

1 טעונה וכו'. צ"ל; טעון וכו' לפניו ולאחריו, והכוונה למליח. ואף שאוכלו עם הפת לאחר סעודה אין דינו כבא באמצע הסעודה. דגול מרבבה או"ח סי' קע"ז.

1 גלוסקין. עוגה, עיגול.

2 וממין וכו'. כלומר, או ממין וכו'. וכ"ה בכי"ע ובראבי"ה.

3 אחת. כלומר, מעין שלש.

4 הביאו לפניהם וכו'. כלומר, אחרי שגמרו סעודתם.

5 אחת. כלומר, אחת מעין שלש, כשיטת בה"ג והגאונים שאין ברה"מ פוטרת אותן. עיין מגן אברהם או"ח סי' קע"ז סק"ב אות ו', ומ"ש בבה"א.

6 המחלקות. כלומר, ולמה לא ברכת מקודם ברה"מ, שהנך חייב בה לכולי עלמא.

7 ר' יהודה וכו'. לפי גירסת התוספתא לא הוסיף ר' יהודה אלא דין הסיפא, כשאכל לא ממין שבעה ולא ממין דגן.

1 או' להם וכו'. צ"ל; אמ' כגי' ד וכי"ע להם וכו'.

2 וחסרונן. כלומר, חסרון וצורך הנפשות. וזו היא ברכת השבח, כברכת הפירות לפניהם. ואח"כ בזמן התנאים האחרונים כשהתחילו לברך ברכה זו לאחר האכילה והשתיה הוסיפו בה ברכת ההודאה; על כל מה וכו', כלומר אנו מודים ל"בורא נפשות וחסרונן" על כל מה וכו', כנוסח כל ברכות ההודאה.

3 אשאל. כלומר, בקש רשות, דרך ענוה מפני כבוד הרבים. ושמא הכוונה היא; שאלו, כפירש"י שבת ל' רע"ב. ועיין מ"ש להלן על הקשר של השאלה עם הברכה על המים.

4 ועטרן. ההלכה על ברכת המים מתקשרת כאן עם סוף האגדה; "מפני שקידש שמו של הקב"ה על הים" להלן שו' 89, כלומר על המים, כפי שמשמע מדב"ר פ"ג, ח'. וסימן מובהק למדרשים מטיפוס ילמדנו ושאילתות הוא הקשר הרופף והמלאכותי בין סוף האגדה וההלכה הפותחת. ובילקוט מעין גנים כת"י לפי הרמ"מ כשר, וישב, עמ' 1422 פירש שריח טוב לצדיקים אף הוא בכלל "וחסרונן" של הנפשות.

5 בשעת כעסן וכו'. כלומר, בשעה שכביכול כועס על הצדיקים. והסיגנון הוא דוגמת "רוגזו של יוסף" ב"ר ריש וישב. ועיין הגי' בספרי שהבאנו בבה"א.

1 מפני שהודה וכו'. זו היא תשובת התלמידים. מעשה וכו'. מכאן עד "הארץ" בשו' 79 הוא מאמר המוסגר של מסדר התוספתא.

1 הוסיפו וכו'. כלומר, שאף אחרים נטלו שכר על ההודייה.

2 אמ' להם וכו'. כלומר, ר' טרפון, וחזר המסדר לסוף הי"ז. אלא וכו'. זו היא תשובת התלמידים. ובד מפורש; אמרו לו אלא וכו'.

3 דיה וכו'. כלומר, ואע"פ כן דייה להצלה לכפרה בלבד.

1 למפרע. כלומר, ברה"מ על מה שאכלו.

2 וכשהן חוזרין וכו'. בבא זו לא נשנית אלא אגב רישא, שהרי פשיטא שמברכים כתחילה אחרי שברכו ברה"מ.

1 הפליג וכו'. כלומר, הפליג את מקומו, או את דעתו, עיין בבה"א.