ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ג׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:א׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ו׳ »

1 רִבִי יִרְמְיָה בְּעִי הָיָה מְסוּיָים בְּדַעְתּוֹ כְּמִי שֶׁהוּא מְסוּיָים. הָיָה עוֹמֵד בְּצֵל הַדֶּקֶל הַדֶּקֶל מְסַיְימוֹ הָיוּ שְׁנֵיהֶן נְטוּפָה זֶה מְסַַיֵים אֶת זֶה וְזֶה מְסַיֵים אֶת זֶה. הָיְתָה כָל שָׂדֵהוּ נְטוּפָה נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שִׁכְחָה לַזֵּיתִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יָקִים לֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֶלָּא בָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא הָיוּ הַזֵּתִים מְצוּיִין שֶׁבָּא אַדְרִיָינוּס הָרָשָׁע וְהֶחֱרִיב אֶת כָּל הָאָרֶץ. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהַזֵּיתִים מְצוּיִין יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ג׳

1 כתב יד א כל זית כו': ה"ג היו שניהן יחידין. פי' שזית אחד עומד אצל דקל א':

2 זה מסיים את זה. פי' ושניהם אינן שכחה:

3 שלא היו זיתים מצוין. פי' וא"כ הוי אז זיתים סתם כמו השתא נטופה ואפ"ה סברי רבנן דיש להם שכחה אף שודאי לא פליגי בנטופה והיינו משום דהוה כל שדהו נטופה וסברי רבנן דיש להם שכחה:

4 כתב יד ב היו שניהם יחידים. הי' זית יחיד עומד אצל דקל יחיד:

5 זה מסיים את זה. נמצא שניהם מסוימים ושניהם אינם שכחה:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:א׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ו׳ »