בניהו על ראש השנה י״ז

מהדורה: מהדורת סנלייק

« בניהו על ראש השנה ט״ז ע״ב בניהו על ראש השנה י״ח ע״א »

1 ראש השנה פתח ↗

בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: ״וְרַב חֶסֶד״ — מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. הֵיכִי עָבֵיד? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כּוֹבְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ״. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: נוֹשֵׂא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע״.

1 בבא מציעא פתח ↗

מַתְנִי׳ הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ חִטִּין, וְהֵבִיא עָלֶיהָ שְׂעוֹרִין – חַיָּיב. תְּבוּאָה, וְהֵבִיא עָלֶיהָ תֶּבֶן – חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּפַח קָשֶׁה כְּמַשּׂאוֹי. לְהָבִיא לֶתֶךְ חִטִּין, וְהֵבִיא לֶתֶךְ שְׂעוֹרִין – פָּטוּר. וְאִם מוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ חַיָּיב. וְכַמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַיָּיב? סוֹמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: סְאָה לְגָמָל, שְׁלֹשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר.

2 רד"ק על ישעיהו פתח ↗

כל צאן קדר. ר"ל רוב כמו וכל הארץ באו מצרימה, קדר ונביות מגדלי צאן לרוב כי הם יושבי אהלים ונוסעים ממקום למקום ומבקשים מקום המרעה:

1 רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: 'כּוֹבֵשׁ', רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: 'נוֹשֵׂא'. בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע הבאתי דברי השל"ה ז"ל במסכת יומא דף רלט. שפירש המאמר בענין מה שאמר בגמרא דמציעא בבא מציעא פ. נפח קשה כמשוי ושם ביארתי מה הוא ענין הנפח בנמשל עיין שם. ועוד נראה לי ענין הנפח בעבירות הוא שהאדם פוגם בעבירה אם יעשנה ביום שבת יותר מאם יעשנה בחול, וכמו שאמרו בתיקונים על פסוק שמות לה, ג 'לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת' שפירש הפסוק על הכעס, וכן הוא הדין בשאר עבירות וכנזכר במקובלים, כי שבת ויום טוב שהעולמות מתעלים למעלה למעלה לכן מגיע הפגם במקום עליון יותר מן החול, וזהו ענין הנפח בעבירות, כי גוף העון שוה, ולכן אם יש עון שיש לו נפח דהיינו שמגיע הפגם שלו יותר הוא מורידו כאלו אין לו נפח, וכן הוא הדין במצות גם כן יש להם נפח שאם האדם ילמוד תורה שעה אחת בשבת יש לה יתרון על לימוד החול אלף ידות, ופוק חזי מה שכתב הרב מקדש מלך ז"ל בזה, אך כאן מניח הנפח כמו שהוא ולזה אמר תהלים עה, ח 'כִּי אֱלֹקִים שֹׁפֵט' אז זה 'יַשְׁפִּיל' בנפח העונות 'וְזֶה יָרִים' בנפח המצות.

2 אֲפִלּוּ הֵבִיא כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין מוֹחֲלִין לוֹ. בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע פרשתי נְבָיוֹת לשון עובי רוצה לומר איילות מעובים שהם שמנים הרבה שמעובין בשומן, והיינו דאם נפרש נְבָיוֹת הוא מקום כמו שפירש המצודות בישעיה ישעיהו ס, ז בפסוק 'אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ' לא יתיישב היטב אומרו כאן 'כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם' דמשמע מדבר על אלים הנמצאים בכל מקום שבעולם, מיהו לפירוש הרד"ק ז"ל בישעיה שלא פירש נְבָיוֹת שם מקום אלא פירש על הערביים יושבי אהלים שקורא אותם הכתוב בשם קֵדָר תהלים קכ, ה ובשם נְבָיוֹת, אפשר לומר אמר כאן 'שֶׁבָּעוֹלָם' בשביל דאלו הערביים מפוזרים ומצויים בכל מקום, ברם בגוף המקרא הנזכר אין פירוש הרד"ק מרווח כיון דאמר 'כָּל צֹאן' הנה שם צֹאן כולל אלים ורחלים והיינו של קדר היינו של נביות! אבל להמצודות שפירש נביות שם מקום יתיישב שפיר הכתוב, דאחר שאמר 'צֹאן קֵדָר' אמר עוד דבר חדש על אלים אשר במקום הנקרא נְבָיוֹת שהם מובחרים, ואין זה 'צֹאן קֵדָר' דנקיט ברישא, ולדידן דפרשנו נְבָיוֹת רוצה לומר מעובים דהיינו שמנים יבא מאמר שבעולם לנכון יותר, ולדידן גם פסוק ישעיה הנזכר משמעותו מעובים ושמנים, והבוחר יבחר ודברי תורה כְּפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע ירמיהו כג, כט.

1 תקוני הזהר פתח ↗

זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר דִּירָה לְשַׁבָּת דְּאִיהוּ לִבָּא, דְלָא אִתְקְרִיב תַּמָּן עֲצִיבוּ דִטְחוֹל, וְכַעַס דְּמָרָה דְאִיהוּ נוּרָא דְגֵיהִנָּם, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר שמות לה ג לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְהָכִי הוּא וַדַּאי דְּכָל מָאן דְּכָעִיס כְּאִלּוּ אוֹקִיד נוּרָא דְגֵיהִנָּם, אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת חָסֵר חַד אִינוּן לָקֳבֵל אַרְבָּעִים מַלְקִיּוֹת חָסֵר חַד בְּשַׁבָּת, וְאִינוּן עֲשָׂרָה דְלָקָה אָדָם וַעֲשָׂרָה לְחַוָּה וַעֲשָׂרָה לְנָחָשׁ וְתִשְׁעָה לְאַרְעָא, וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין אֵין לוֹקִין בְּשַׁבָּת, דְּאִלֵּין מְלָאכוֹת אִינוּן חֲשִׁיבִין לְיִשְׂרָאֵל לָקֳבֵל מַלְקִיּוֹת.

« בניהו על ראש השנה ט״ז ע״ב בניהו על ראש השנה י״ח ע״א »