בן יהוידע על סוכה כ״ז

1 בְּכָל יוֹם וָיוֹם אַתָּה מַמְשִׁיךְ כַּמָּה פַּרְפְּרָאוֹת לִכְבוֹד עַצְמְךָ, וְעַכְשָׁו אִי אַתָּה מַמְשִׁיךְ פַּרְפֶּרֶת אַחַת לִכְבוֹד קוֹנְךָ? נראה לי בס"ד רמז רבי אליעזר במילת 'פַּרְפֶּרֶת' ענין עמוק דידוע אותיות מנצפ"ך שהם מספר פ"ר הם פ"ר דינין אך הם כפולות והפתוחות הם פ"ר דינים ממותקים והסתומות הם פ"ר דינים קשים. וידוע כי לפ"ר דינים דמנצפ"ך יהיה להם מיתוק על ידי אכילה בפה מפני דאלו המנצפ"ך שורשם הוא בפה והוא בענין מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בסוד הנשיקה על היד שנושקים בפה למתק המנצפ"ך שהם גלויים באצבעות היד ושורשם בפה לכן באכילה גם כן שהיא בפה יהיה מיתוק לחמשה אותיות מנצפ"ך שהם פ"ר דינים ששרשם הוא בפה, וידוע כי יהיה כח באכילה למתק כפי הזמן שאם הזמן הוא חסד יהיה כח למתק בו יותר משאר זמנים. ולפי זה חג הסוכות שכולו חסדים יש כח באכילה שתהיה בו למתק הפ"ר דינים דמנצפ"ך יותר משאר זמן ולכן סבירא ליה לרבי אליעזר שיאכל אדם י"ד סעודות בחג שהם סעודה אחת ביום שהוא חסד ביותר כדי למתק בה פ"ר דינים דמנצפ"ך הסתומות שהם קשים יותר וסעודה אחת בלילה כדי למתק בה פ"ר דינים דמנצפ"ך הפשוטות שהם אין קשים כל כך אלא הם ממותקים קצת מצידם וסך הכל של הסעודות הוא י"ד לרמוז כי הם תיקון פ"ר דמנצפ"ך שהם גלויים בחמש אצבעות היד. והנה זה האפוטרופוס ידע דרבי אליעזר סבירא ליה שצריך י"ד סעודות אחת ביום ואחת בלילה אך אמר זה תינח לשאר אדם שכך מנהגם לאכול כל הימים אחת ביום ואחת בלילה אך אני שדרכי בכל הימים לאכול סעודה אחת בכ"ד שעות של יום ולילה מהו שאעשה גם בחג כך? והשיב לו רבי אליעזר בכל יום אף על פי שאתה אוכל סעודה אחת הנה אַתָּה מַמְשִׁיךְ בם כַּמָּה פַּרְפְּרָאוֹת לעונג הגוף ועכשיו בחג שהוא זמן המוצלח יותר למיתוק הדינים והגבורות אִי אַתָּה מַמְשִׁיךְ פַּרְפֶּרֶת אַחַת לִכְבוֹד קוֹנְךָ? קראה 'פַּרְפֶּרֶת' לרמוז בזה על פ"ר דמנצפ"ך הפתוחות ועל פ"ר דמנצפ"ך הסתומות לתקנם ולמתק זו בסעודת היום וזו בסעודת הלילה כל אחד לפי ערכו ומדרגתו. ובזה נראה לי בס"ד מלכים ב' ה, יב 'הֲלֹא טוֹב אֲמָנָה וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק' אָמֵן עם הכולל גימטריא ק"ב 102 הם ק"ב חרובין הנתקנים על ידי אכילה שעליהם נאמר בסעודת רבי חנינא בן דוסא תענית כד: דאמרה בת קול וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת. וּפַרְפַּר הוא תיקון פ"ר ופ"ר של מנצפ"ך הנתקנים גם כן על ידי אכילה כאמור לעיל. ואמר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק אותיות שם ד"ק כי בכונת האכילה יש כונה של ד"ק שהוא מספר מלוי שם ע"ב שהוא מו ומספר א"ל הוי"ה שביצירה שהוא נח והם בסוד מנו"ח ועולה מספרם דק וכנזכר בשער המצות בכונת האכילה ונהרות לשון אור וזהו נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק רוצה לומר הארות שם ד"ק שזאת הכונה שבאכילה תועיל להצליח מלאכת הבירור והמיתוק וגם יהיה עזר בזה מכל מימי ישראל תורה שבכתב ותורה שבעל פה שנמשלו למים והם נתנו לישראל דכתיב משלי ד, ב 'כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ'.

2 מִנַּיִן שֶׁחַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל? שֶׁנֶּאֱמַר: מלכים ב' ד, כג "מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת". מִכְּלַל, דִּבְחֹדֶשׁ וְשַׁבָּת מִיחַיֵיב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ. מקשים רבי יצחק קאמר ברגל ובקרא כתיב 'חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת'? ונראה לי בס"ד דמוכרח לומר האי שבת האמור כאן הוא מועד דאקרי שבת דאם הוא שבת דשבוע מה טעם יש בהקבלה אבל מועד וראש חודש יש טעם כיון שהם קבועים על פי חכמים צריך לכבד בהם החכמים בהקבלת פניהם ולכך יקביל פני רבו דמהאי טעמא מבקשים על חכמי ישראל בתפלת יהי רצון שאומרים בשבת שקודם ראש חודש בהכרזה. והא דנקיט רבי יצחק מועד ולא נקיט ראש חודש מפני כי ההקבלה בראש חודש שייכה לנשים דלדידהו חשיב יום טוב וכאן רבי יצחק איירי בהקבלה דאנשים.

3 הִגִּיעַ חַמָּה לְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נָטַל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן אִילָעִאי סָדִין וּפֵרַשׂ עָלֶיהָ. קשה מאחר שהוא היה מסתפק ורצה לשאול מרבי אליעזר ושאלו ב' פעמים ולא החזיר לו תשובה איך אחר כך עשה מדעתו בלא הוראת רבי אליעזר? ונראה לי בס"ד כי רבי יוחנן בן אילעאי פשיטה ליה דשרי משום דהוה ליה מוסיף על אהל עראי אך היה מסתפק אם זה לא הותר אלא לצורך גדול שהאדם יושב בחמה ממש ומצטער או דלמא אף על פי שעדיין לא הגיעה החמה אליו ואינו מצטער עתה שרי ליה לפרוס בשביל דאחר שעה תגיע החמה אליו ולכן בתחלה שעדיין לא הגיעה החמה להם שאל מן רבי אליעזר על דבר זה ואחר ששאל ב' פעמים מה דבני ובני הגיעה חמה למרגלותיו של רבי אליעזר ועתה על זה הוא אינו מסתפק כלום ואין צריך לשאל דפשיטא ליה דמותר לכך קם ופרס בלא שאלה.

4 הִפְשִׁיל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר טַלִּיתוֹ לַאֲחוֹרָיו וְיָצָא. כך הגרסא בתלמוד, ויש להקשות מאי קא משמע לן באומרו 'לַאֲחוֹרָיו'? ונראה לי בס"ד רמז לו רבי אליעזר לרבי יוחנן בן אילעאי דלא עשה יפה שפרס הסדין מלפנים שהוא מקום כניסת השמש אלא ראוי שיסיר הסדין מכאן ויפרסהו אחורי הסוכה שהוא במקום הצל שאין הסדין עושה כלום ולכן הוא הפשיל הטלית שלו לאחוריו לרמז לו גם אתה תפרוש הסדין לאחורי הסוכה במקום הצל.