בבא בתרא נ״ט א:י׳-י״א

1 לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא כּוֹפִין, וְשָׁאנֵי הָכָא – דַּאֲמַר לֵיהּ: זִימְנִין דְּמוֹתְבַתְּ שַׁרְשִׁיפָא תּוּתָךְ, וְקָיְימַתְּ וְקָא חָזֵית. הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי. שַׁדְּרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל, אֲמַר לֵיהּ: עֲבֵיד לֵיהּ כְּרַבִּי אִילְעָא.

2 אָמַר שְׁמוּאֵל: וּלְאוֹרָה – אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה.