2 אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב עַמְרָם: מְנָא לָךְ הָא? אֲמַר לֵיהּ, דְּתַנְיָא: הִרְחִיק אֶת הָעֵדִים שְׁנֵי שִׁיטִין מִן הַכְּתָב – פָּסוּל, שִׁיטָה אַחַת – כָּשֵׁר.
3 מַאי שְׁנָא שְׁנֵי שִׁיטִין – דִּלְמָא מְזַיֵּיף וְכָתֵב; שִׁיטָה אַחַת נָמֵי, מְזַיֵּיף וְכָתַב! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אֵין לְמֵדִין מִשִּׁיטָה אַחֲרוֹנָה? שְׁמַע מִינַּהּ.
4 אִיבַּעְיָא לְהוּ: שִׁיטָה וּמֶחֱצָה, מַאי? תָּא שְׁמַע: הִרְחִיק אֶת הָעֵדִים שְׁנֵי שִׁיטִין – פָּסוּל. הָא שִׁיטָה וּמֶחֱצָה – כָּשֵׁר.
5 אֵימָא סֵיפָא: שִׁיטָה אַחַת – כָּשֵׁר. שִׁיטָה אַחַת הוּא דְּכָשֵׁר, הָא שִׁיטָה וּמֶחֱצָה – פָּסוּל! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ.
6 מַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: הִרְחִיק אֶת הָעֵדִים שְׁנֵי שִׁיטִין מִן הַכְּתָב – פָּסוּל. פָּחוֹת מִכָּאן – כָּשֵׁר.
7 הָיוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה עֵדִים חֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר, וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – תִּתְקַיֵּים עֵדוּת בַּשְּׁאָר.
9 וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי אֲוִיר סוּכָּה פּוֹסֵל בִּשְׁלֹשָׁה, סְכָךְ פָּסוּל פּוֹסֵל בְּאַרְבָּעָה.
