1 אֲבָל בַּלַּיְלָה, אֲפִילּוּ שְׁלֹשָׁה – כּוֹתְבִין וְאֵין עוֹשִׂין דִּין. מַאי טַעְמָא? דְּהָווּ לְהוּ עֵדִים, וְאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין. אֲמַר לֵיהּ: אִין, הָכִי נָמֵי קָאָמֵינָא.
2 אִיתְּמַר: קִנְיָן, עַד אֵימָתַי חוֹזֵר? רַבָּה אָמַר: כׇּל זְמַן שֶׁיּוֹשְׁבִין. רַב יוֹסֵף אָמַר: כׇּל זְמַן שֶׁעוֹסְקִין בְּאוֹתוֹ עִנְיָן.
3 אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּווֹתִי דִּידִי מִסְתַּבְּרָא, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁלֹשָׁה שֶׁנִּכְנְסוּ לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה – רָצוּ כּוֹתְבִין, רָצוּ עוֹשִׂין דִּין. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כׇּל זְמַן שֶׁיּוֹשְׁבִין, לֵיחוּשׁ דִּלְמָא הֲדַר בֵּיהּ!
4 אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא; וּלְרַב יוֹסֵף מִי נִיחָא?! וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא הָדַר בֵּיהּ! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – דִּיסְלִיקוּ
5 מֵעִנְיָנָא לְעִנְיָנָא; הָכִי נָמֵי, דְּקָמוּ וַהֲדַר יְתִיבוּ. וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בְּשָׂדֶה, עִנְיָן וּמֶחֱצָה.
6 הָאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ וְכוּ׳. הָא תּוּ לְמָה לִי? הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא: הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ, וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ!
7 הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ, דּוּמְיָא דְּאִשָּׁה אֶת בַּעְלָהּ; מָה אִשָּׁה אֶת בַּעְלָהּ – אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ בַּקֶּבֶר, אַף אִשָּׁה אֶת בְּנָהּ – אֵין הַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ בַּקֶּבֶר, לְהַנְחִיל לָאַחִין מִן הָאָב.
8 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן: דְּבַר תּוֹרָה – הָאָב יוֹרֵשׁ אֶת בְּנוֹ, וְאִשָּׁה יוֹרֶשֶׁת אֶת בְּנָהּ; שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַטּוֹת״ – מַקִּישׁ מַטֵּה הָאֵם לְמַטֵּה הָאָב, מָה מַטֵּה הָאָב – אָב יוֹרֵשׁ אֶת בְּנוֹ, אַף מַטֵּה הָאֵם – אִשָּׁה יוֹרֶשֶׁת אֶת בְּנָהּ.
