2 וְדִלְמָא בִּשְׁמֵיהּ דַּאֲבוּהּ חֲתַם! לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ שְׁמֵיהּ דִּידֵיהּ, וְחָתֵים בִּשְׁמֵיהּ דַּאֲבוּהּ.
3 וְדִלְמָא סִימָנָא בְּעָלְמָא הוּא דְּשַׁוְּויֵהּ! דְּהָא רַב צָיֵיר כְּווֹרָא, רַבִּי חֲנִינָא צָיֵיר חֲרוּתָא, רַב חִסְדָּא סָמֶךְ, רַב הוֹשַׁעְיָא – עַיִן, רָבָא בַּר רַב הוּנָא – מָכוּתָא! לָא חֲצִיף אִינָשׁ לְשַׁוּוֹיֵהּ לִשְׁמֵיהּ דַּאֲבוּהּ סִימָנָא.
4 מָר זוּטְרָא אָמַר: לְמָה לָךְ כּוּלֵּי הַאי? כׇּל מְקוּשָּׁר שֶׁאֵין עֵדָיו כָּלִין בְּשִׁיטָה אַחַת – פָּסוּל.
5 אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְּחָקִין כּוּלָּן, צָרִיךְ שֶׁיִּכְתּוֹב ״וְדֵין קִיּוּמֵיהוֹן״. וְצָרִיךְ שֶׁיַּחֲזוֹר מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל שְׁטָר בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה; מַאי טַעְמָא?
