פירוש ישראלי חדש על פרקי אבות ב׳:י״א

11 רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. גם מאמרו של ר' יהושע בן חנניה עוסק בשלושה עניינים, והוא כולל רשימת דברים ש"מוציאים את האדם מן העולם".

12 עַיִן הָרָע. יש להבחין בין "עין רעה" שבה עסקנו לעיל ב, יד, שעניינה קמצנות וקנאה באחרים שיסודן ב"לב רע", ובין "עין הרע", אותו כוח מיסתורי אפל שיש ביכולתו לפגוע באדם שכלפיו מכוונים אותו. מתברר כי לפי כתבי יד טובים של המסכת שלנו דיבר ר' יהושע על "עין רעה" דווקא, אם כי יש גם הגורסים כאן "עין הרע". בין כך ובין כך עדיין יש לשאול: מה מביא לקיצור חיי האדם, האם "עין הרע"/"העין הרעה" שנותנים בו, או שמא "עין הרע"/"העין הרעה" שהוא נותן באחרים? ונראה לפי ההמשך – העוסק גם ביצר הרע שבאדם – שמדובר בקנאה מרושעת שהוא מפנה כלפי האחרים.

13 וְיֵצֶר הָרָע. על חלק מסית ומדיח זה שבאישיותו של האדם ראו להלן ד, א.

14 וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת. צורת הסמיכות עשויה אף היא להתפרש לשני כיוונים: שנאה ששונא אדם את הבריות, או שנאה ששונאות הבריות אותו, ונראה לפרש כדרך הראשונה.

15 מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. שלושה עניינים אלו מקצרים את חיי האדם ומביאים להקדמת מותו. בדוחק אפשר היה לפרש שאין הכוונה למוות ממש, אלא לאובדן טעם החיים ומשמעותם, אבל הביטוי "לצאת מן העולם" נפוץ בספרות חז"ל ומשמעותו בפירוש מוות פיסי ראו למשל: "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך – שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם; מה ביאתך לעולם בלא חטא, אף יציאתך מן העולם בלא חטא" בבלי, בבא מציעא קז ע"א. על כן יש לומר, שכל אדם המקנא ברכוש האחרים ובהצלחתם, מי שיצרו הרע מסית אותו למעשים רעים ומי ששונא את בני האדם – יאבד את טעם החיים ויקמול עד מהרה.

16 על ר' יהושע בן חנניה

17 חכם ארץ ישראלי שחי בסוף המאה הראשונה ובראשית המאה השנייה לספירה, ונזכר במשנה כמאתיים פעם. מתוקף היותו בן שבט לוי זכה עוד לשמש בבית המקדש בטרם נחרב בבלי, ערכין יא ע"ב. ר' יהושע היה מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי ועמד לצידו עם הקמת המרכז הרוחני ביבנה. כמו רבו ייצג גם ר' יהושע בהשקפותיו, במעשיו, ובגישתו ההלכתית את העמדות של בית הלל, והדבר סייע לשניים בעבודת השיקום של עם ישראל ותורתו בשנים שלאחר החורבן. משנפטר רבן יוחנן בן זכאי, שימש ר' יהושע כאב בית דין לצדו של הנשיא, רבן גמליאל דיבנה בבלי, בבא קמא עד ע"ב. בין ר' יהושע ורבן גמליאל שררה לא פעם מתיחות, שהביאה את הנשיא פעם ופעמיים לפגוע בפומבי בר' יהושע. כשבא רבן גמליאל לביתו של ר' יהושע כדי לפייסו, גילה כי חכם זה חי חיי דלות והתפרנס ממלאכתו כפחמי בבלי, ברכות כח ע"א. ר' יהושע היה איש אשכולות ושלט בחשבון ובלשונות רבות; כפועל יוצא מכך שימש ר' יהושע לא פעם כמליץ יושר בפני השלטון הרומאי, הן בארץ ישראל והן ברומי עצמה, שאליה נסע כמה פעמים. כמו כן מספרים המקורות על פולמוסים חוזרים ונשנים שהתקיימו בין ר' יהושע ובין כופרים למיניהם או חכמי הגויים, ומכולם יצא ר' יהושע כשידו על העליונה בבלי, שבת קנב ע"א. נראה שר' יהושע הצטיין במידת המתינות, קבע כי "אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בה" בבלי, בבא בתרא ס ע"ב והיה בר הפלוגתא של ר' אליעזר בן הורקנוס הנזכר במשנה הקודמת. למרות המאבק החריף ששרר בין שני חכמים אלו לא נמנע ר' אליעזר מלומר לפני מותו לר' יהושע: "רבי, חביב אתה לישראל ממתן גשמים – שגשמים נותנים חיים בעולם הזה ואתה נותן להם חיים בעולם הזה ובעולם הבא" ספרי דברים, פיסקא לב. ועוד מסופר כי "משמת ר' יהושע פסקו עצות טובות ומחשבות טובות מישראל" ירושלמי, סוטה ט, טו. רק בשוליים נזכיר כי ר' יהושע נודע כאדם לא נאה במראהו, ועליו קבעה בתו של הקיסר כי הוא בבחינת "חכמה מפוארה בכלי מכוער" . כדי ללמדה לקח שאל אותה ר' יהושע באילו כלים מחזיק אביה את יינו. כשהשיבה לו שהוא עושה זאת בכלי חרס, אמר לה שזו דרכו של הדיוט וכי קיסר ראוי שישמור את יינו בכלי כסף וזהב. כששמעו לעצתו, החמיץ היין, והלקח שלמדה בת הקיסר הוא ברור: כלי יפה אינו ערובה לתוכן בעל ערך בבלי, נדרים נ ע"ב.

18 טפו טפו טפו, בלי עין הרע

19 אפשר לומר כי האמונה בעין הרע ובארמית: "עינא בישא" היא האמונה התפלה הנפוצה ביותר בקרב בני האדם, ובעם ישראל בכלל זה. אם אין לה ביטוי ברור במקרא, היא עולה יפה על פני השטח בספרות חז"ל. כך, למשל, נקבע כי מתוך כל מאה אנשים ההולכים לעולמם, תשעים ותשעה מתים כתוצאה מעין הרע בבלי, בבא מציעא קז ע"ב. ההנחה היא כי מבט של קנאה משולב ברשעות ורוע מסוגל לפגוע במי שמביטים בו, שכן העין היא חלון לנפש ודרכה יוצאים מן המתבונן כוחות בעלי יכולת לפגוע באחר בדומה לקללה, אלא שזו יוצאת מן הפה. התלמוד גם מציע דרך מעשית כדי להתמודד עם החשש מפני עין הרע בבלי, ברכות נה ע"ב: מי שחושש מעין הרע, יאחז את אגודל ידו הימנית בידו השמאלית ואת אגודל ידו השמאלית בידו הימנית ויאמר "אני, פלוני בן פלוני, מזרעו של יוסף שלא שלטה בו עין הרע", ומובטח הוא שלא ייפגע. יסוד הדברים במסורת תלמודית בבלי, ברכות כ ע"א הדורשת את ברכת יעקב ליוסף, "בן פורת עלי עין" בראשית נ, כב, כמלמדת כי "זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם".

20 גם במאה העשרים ואחת יש לעין הרע מהלכים, ובציבור מתהלכים עשרות מתכונים להסרת עין הרע, החל מריטואלים מסובכים אשר כוללים עיני תרנגולים, עפר מבית הקברות, קערות מים ושמן, שערות חמור וסוגים שונים של קמעות, וכלה בפעולות פשוטות יחסית כמו שינון הפסוק המקראי: "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין", רכישת "חמסות" ופיזור שום ובצל בכל חלקי הבית. כדי להגן על הבית מפני עין הרע נהגו חלק מיהודי ארצות האיסלאם לצבוע את מזוזות הדלת בכחול. יהודים יוצאי אשכנז נוהגים להוסיף את המילים "בלי עין הרע" כשהם מדברים בשבחו של מישהו. על פי אמונה זו כל אדם יכול להיפגע מ"עין הרע", גם אם לא ידוע מהיכן היא מגיעה, אך אנשים יפים ומוצלחים במיוחד עלולים להיפגע ולסבול יותר ולכן כדאי להם להיזהר, לא להתפאר בציבור בכישרונותיהם או ביופיים וכן לשמור את הצלחתם לעצמם. המדרש תנחומא, כי תשא לא יודע לומר כי הלוחות הראשונים שניתנו בהר סיני נשברו, מכיוון שהם ניתנו ברעש גדול ובפומבי ולכן שלטה בהם "עין הרע". הלוחות השניים, לעומת זאת, ניתנו בצנעה ועל כן נשמרו ושרדו.

21 אם חס ושלום – חמסה חמסה חמסה, טפו טפו טפו – הוטלה עליכם בידי מישהו עין הרע, ניתן לבטלה בנקל על ידי ענידת חוט אדום סביב פרק היד והליכה עמו מקבר רחל עד למרכז ירושלים עניין אחרון זה נזכר בתוספתא שבת ו, א כסוג של עבודה זרה או על ידי רחצה באמבטיה של בירה לבנה. בדוּק ומנוסה.