זבחים ע״ח ב

1 אֶלָּא מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ – בְּטַעְמָא, מִין בְּמִינוֹ – בְּרוּבָּא.

2 וּנְשַׁעֵר מִין בְּמִינוֹ כְּמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ! דִּתְנַן: נִתְעָרֵב בְּיַיִן – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא מַיִם. מַאי, לָאו רוֹאִין אוֹתוֹ לַיַּיִן כְּאִילּוּ הוּא מַיִם?

3 לֹא; רוֹאִין אוֹתוֹ לַדָּם כְּאִילּוּ הוּא מַיִם. אִי הָכִי, ״בָּטֵל״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!

4 וְעוֹד, תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא יַיִן אָדוֹם; אִם דֵּיהָה מַרְאֵהוּ – כָּשֵׁר,

5 וְאִם לָאו – פָּסוּל!

6 תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא: דְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יַיִן לָבָן אוֹ חָלָב וְהִטְבִּילוֹ – הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא יַיִן אָדוֹם; אִם דֵּיהָה מַרְאֵהוּ – כָּשֵׁר, וְאִם לָאו – פָּסוּל.

7 וּרְמִינְהִי: דְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא רוּקִּין, וְהִטְבִּילוֹ – כְּאִילּוּ לֹא טָבַל.

8 מֵי רַגְלַיִם, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הֵן מַיִם.

9 מָלֵא מֵי חַטָּאת – עַד שֶׁיִּרְבּוּ הַמַּיִם עַל מֵי חַטָּאת.

10 מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאִית לֵיהּ ״רוֹאִין״ – רַבִּי יְהוּדָה; וְקָתָנֵי דְּסַגִּי לֵיהּ בְּרוּבָּא!

11 אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא;