ים של שלמה על חולין י׳:א׳

מקור משנה חולין י׳:א׳

1 הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה נוֹהֲגִין בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בְּחֻלִּין אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁין. שֶׁהָיָה בַדִּין, וּמָה אִם הַחֻלִּין, שֶׁאֵינָן חַיָּבִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק, חַיָּבִין בַּמַּתָּנוֹת, קָדָשִׁים שֶׁחַיָּבִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק, אֵינוֹ דִין שֶׁחַיָּבִין בַּמַּתָּנוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר ויקרא ז, וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם, אֵין לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן:

פירוש ים של שלמה על חולין י׳:א׳

1 דין הזרוע והלחים והקיב' נוהגין בארץ ומחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין:

2 הזרוע והלחיים והקיבה נוהגין בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין דכ' גבי חזה ושוק הניתן לכהנים ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם אין לי אלא מה שאמר בעניין כל הקדשי' שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבין בבכורה אם ילדו ובמתנות ויוצאין לחולין להגזז ולהעבד וולדן וחלבן מותר לאחר פדיונן והשוחטן בחוץ פטור ואין עושין תמור' אפילו קודם פדיונן ובבכורות מפרש טעמ' טוב מעיקרו נעשה תמור' אפי' נעשה רע אחר שהקדישו אבל רע מעיקרו אינו עושה חומרה ואם מתו יפדו חוץ מן הבכור ומן המעשר פי' אע"ג שקדם מומן להקדשו חלה עליהם קדושה גמורה לכל דבריהם אלא שאין כשרים ליקרב דבכור ברחם תלא רחמנ' ול"ש תם ול"ש בעל מום קדיש תם קרב ובעל מום נאכל לכהן כד כדילפינן בבכורו' ובשר' יהיה לך תרי בשרם משמע לימד על בכור בעל מום שמתנ' לכהן ומעשר בהמה נמי כ' ביה העשירי יהיה קוד' לא יבקר בין טוב לרע טוב היינו תם רע היינו בעל מום וכל שקדם הקדשן את מומן או מום עובר קוד' להקדשן ולאח' מכאן נולד להם מום קבוע ונפדו פטורין מן הבכורה ומן המתנות ואין יוצאין לחול' להגזז ולהעבד וולדן וחלבן אסורין לאח' פדיונן והשוחטן בחוץ חייב ועושין תמור' ואם מתו יקברו פי' אי משום דבעי העמדה והערכה או משום שאינן פודין את הקדשים להאכילם לכלבים: