ילקוט שמעוני על נ"ך תתרכ״ד

מהדורה: ילקוט שמעוני על נ"ך

« ילקוט שמעוני על נ"ך א׳כ״ג ילקוט שמעוני על נ"ך א׳כ״ה »

4 עץ יוסף על שמות רבה פתח ↗

דיוטגמאות פי' בל"י פתגם המלך ופתשגן הדת מוסף הערוך. הנמשל בזה עשרת הדברות שעל כלם עברו ישראל כדאי' בילקוט איכה:

4 מתנות כהונה על איכה רבה פתח ↗

ה"ג ושמונים בתי כנסיות. וכן הוא בירושלמי ריש פ' שני דייני גזירות ועיין לקמן בפסוק בלע ה' ובילקוט ישעיה גרס למקרא ובית ספר למשנה ובית ספר לתלמוד וכולן כו' וגירסת הספר הביא בילקוט באיכה ובס"י ג"כ וכן הוא בירושלמי ריש פ' שני דייני גזירות ופרק בני העיר במגילה:

4 ארץ חמדה פתח ↗

בילקוט איכה ויקרא אלהים לבכי ולמספד מכאן אמרו כל ת"ח שיושב ושונה הקב"ה שונה כנגדו, ולכך נאמר קומי רוני בלילה, וצ"ע הא בחגיגה תנא כל העוסק בתורה ולא סמכו על המקרא וכאן הסמיכו על המקרא, ונל"ב עפ"י דאי' במס' ע"ג, י"ב שעות הוה היום וכו' ג' שעות וכו' ובלילה מאי עביד שומע שירה מפי חיות, וא"כ קשה על מ"ש הכא דכל היושב ושונה הקב"ה שונה כנגדו הא שומע שירה מפי חיות, אבל ז"א, דבחגיגה מקשה כתיב שש כנפים וכתיב ד' כנפים, ושני כנפי החיות דנתמעטו הן אותן שאמרו בהם שירה, וכתב מהרש"א משום דאחר חרבן אין שמחה לפניו, וא"כ כיון דקרא קומי רוני בלילה כתיב באיכה וזה אחר חורבן לק"מ דשוב אין שומע שירה מפי חיות, ואי' בגמ' כתיב עוז וחדוה וכתיב במסתרים תבכה נפשי, לא קשיא הא בבתי גואי הא בבתי בראי, וא"כ לפי ההוה אמינא דבבתי בראי ליכא בכי בודאי אומרים שירה, רק לפי המסקנא והכתיב ויקרא ה' לבכי דאף בבתי בראי איכא בכי אין אומרים שירה, ושפיר אמרו ויעל מ"ש דיושב ושונה את הפסוק ויקרא וכל זה ע"ד החידוש והלצה קצת:

1 ויבער ביעקב, אמר ריש לקיש כשהפורענות באה אין מרגיש בה אלא יעקב, מאי טעמא ויבער ביעקב כו', וכשהטובה באה אין מרגיש בה אלא יעקב שנאמר יגל יעקב ישמח ישראל:

4 פירוש מהרז״ו על איכה רבה פתח ↗

והיו עשרת השבטים אומרים. ובמדרש תהלים מזמור ע"ו ושם במ"ר איתא התחילו אומות העולם אומרים וכ"ה בילקוט תלים מזמור ע"ו אך בילקוט איכה כמו כאן:

4 אהבת יהונתן פתח ↗

ובזה נ"ל לבאר ילקוט איכה וזה לשונו אני הגבר וכו'. א"ר יהושע בן לוי אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא אנא הוא דילפי כל מה דאת בעי אית עלי משל למטרונה שכעס עליה המלך וטרדה חוץ לפלטין מה עשתה הלכה וצמצמה פי' כסתה פניה ועמדה לאחורי העמוד כשהמלך עבר אמרה לו אדוני המלך כך יפה לי וכך נאה לי שלא קבלה אותך אשה אלא אני אמר לה המלך לאו. אלא אני פסלתי את כל הנשים בשבילך אמרה לו לאו. אלא הם שלא קבלו אותך מפני מה הלכת להר שעיר וכו' שנאמר ה' מסיני בא וגו' כמה טובות עשיתי לפניך. קדשתי שמך על הים. אמרתי שירה לפניך קבלתי תורתך בשמחה. מה שלא קבלו האומות ואחר כל השבח הזה אני הגבר ראה עני עכ"ל הילקוט. ויש לתמוה טובא. מה השיב הקדוש ברוך הוא אני היא שפסלתי האומות הא לכאורה האמת עם כנסת ישראל שהחזיר הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה:

« ילקוט שמעוני על נ"ך א׳כ״ג ילקוט שמעוני על נ"ך א׳כ״ה »