מקור משנה בבא קמא ט׳:ד׳
1 הַנּוֹתֵן צֶמֶר לְצַבָּע, וְהִקְדִּיחָתוֹ יוֹרָה, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. צְבָעוֹ כָאוּר, אִם הַשֶּׁבַח יוֹתֵר עַל הַיְצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְצִיאָה, וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. לִצְבֹּעַ לוֹ אָדֹם, וּצְבָעוֹ שָׁחֹר, שָׁחֹר, וּצְבָעוֹ אָדֹם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְצִיאָה, וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח:
פירוש שינויי נוסחאות על בבא קמא ט׳:ד׳
1 עלו בו | ד עלובו.
2 צמחין | א צמחים ד צמחי'.
3 המכה | ב נקוד על ה"א ראשונה.
4 ונסתרה | א נסתרה.
5 שבתו | ד דמי שבתו.
6 אומ' אפי' | א אומר אפילו.
7 צמחין | א צמחים.
8 ונסתרה | ד ונסתר'.
9 מליתן | א ליתן.
10 לו | א ח'.
11 וחכמים - שבתו | א ח'.
12 או' | ד אומרי'.
13 שבתו | ד ח' ויש רווח חלק.