מקור משנה בבא קמא ט׳:ג׳
1 נָתַן לְאֻמָּנִין לְתַקֵּן, וְקִלְקְלוּ, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם. נָתַן לְחָרָשׁ שִׁדָּה, תֵּבָה וּמִגְדָּל לְתַקֵּן, וְקִלְקֵל, חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְהַבַּנַּאי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לִסְתֹּר אֶת הַכֹּתֶל, וְשִׁבֵּר אֶת הָאֲבָנִים אוֹ שֶׁהִזִּיק, חַיָּב לְשַׁלֵּם. הָיָה סוֹתֵר מִצַּד זֶה וְנָפַל מִצַּד אַחֵר, פָּטוּר. וְאִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה, חַיָּב:
פירוש שינויי נוסחאות על בבא קמא ט׳:ג׳
1 הכהו | א היכהו.
2 הכהו | א היכהו.
3 כאילו | ד כאלו.
4 עושה | א הוא עושה.
5 נותנין | ד נותן.
6 מנה | א מנה ביום.
7 נזקו | א ניזקו.
8 ובכולן | א וכולן.
9 מתנונה | א נתנוונה ד מתנינה.
10 אפי' | א אפילו.
11 חמש שנים | ד חמשה שני'.
12 נותן | א ד נותנין.
13 מה | א כל מה.
14 נותן1 | א נותנין.
15 שיבריא | א ד כדי שיבריא.
16 עזיי | א ד עזאי.
17 אומ' | ד או'.
18 נכי | א דמי ד זכי.