צוארי שלל, הפטרת תרומה א׳

וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר לו ויהי שלום בין חירם וכו'. פירשו בזהר הקדוש פ' אחרי דף ס"א ע"א דמכח חכמתו היה שלום בינו ובין חירם דחירם עבד גרמיה אלוה ושלמה מלכא בחכמתיה אחתיה מדרגא דיליה דשדר ליה חד שידא ואחתיה לשב מדורי גהינם וכל יומא שלמה מלכא שדר ליה פתקא עד דאהדר ואודי לשלמה והשתא ניחא קראין דחכמתיה גרמא ליה דהוה שלמא ביניה ובין חירם ע"ש באורך:

ואפשר במשז"ל ע"פ וה' לקח הוא ובית דינו והיינו דחדית לן קרא דבי דינא דלעיל' אסכימו נמי למיהב ליה חכמתא וז"ש וה' הוא וב"ד נתן חכמה. והטעם כאשר דיבר לו שלמה שלא שאל אלא חכמה ומשו"ה גם הב"ד הסכימו. א"נ כאשר דיבר לו קאי לה' ודיבורו מעש' וז"ש וה' נתן וכו' כאשר דיבר דדיבורו מעשה וברגע שדיבר קרי ביה נתן כבר חכמה: