צוארי שלל, הפטרת בחקתי א׳

ה' עוזי ומעוזי וכו' אפשר לפרש במשז"ל דכל הצרות הבאות על ישראל הוא בעון ביטול תורה. ואז"ל אין עז אלא תורה. וז"ש ה' עוזי כלומר כשאני עוסק בתורה שהיא עזי כלומר תורתי שנתן לי ה' אז ה' מעוזי דבזכות התורה ה' מחסה לנו ואם תבא צרה בו בטחנו בזכות התורה. אליך גוים וכו' אפ' במשז"ל דהקב"ה החזיר התורה על ישמעאל ואמר מה כ' בה לא תנאף ולא רצה לקבל שחלקו היא הניאוף וכן לעשו לא רצה לקבל דכ' לא תרצח והיא חלקו ועי' בזהר פ' בלק דף קצ"ב ועל זה הקשו המפרשים דהא בני נח חייבים בז' מצות ובכלל ניאוף ורציחה ונמצא דמה שהשיבו הוא שקר דכבר הם חייבים בז' מצות וז"ש אך שקר נחלו אבותינו אעיקרא אשר דימו שהרציחה וניאוף אם לא קבלו התורה היו מותרים בהם הוא שקר וגם עע"ז הבל ואין בם מועיל שהוא מז' מצות:

א"נ אפשר ונדייק אומרו אך שקר דאך הוא מיעוט ואפשר במה שכתב הרמב"ם דתחי' ע"ז היה בטענה שטוב לחלוק כבוד למזלות וכו' ואח"כ נשתרבב והיה ע"ז ממש וז"ש אך שקר בתחלה שהיו יודעים שיש אלוה בעולם אלא שרצונו הוא ג"כ שיחלקו כבוד למזלות הוא מיעוט שקר שכבר היו מודים באלהות והיה שקר מה שאמרו שהקב"ה רצונו שיכבדום ואח"כ היה ע"ז ממש הבל ואין בם מועיל: